מרק זינגריס
(1947–2023)
מרקאס זינגריס נולד בשנת 1947 בפריאנאי, ליטא, לאחת מהמשפחות היהודיות הבודדות ששרדו את השואה בליטא הסובייטית. אחיו הוא אמנואליס זינגריס, פילולוג ופוליטיקאי, שחתם על חוק העצמאות של ליטא בשנת 1990.
הוא למד עיתונאות באוניברסיטת וילנה, וסיים את לימודיו בשנת 1971. לאחר מכן לימד פילוסופיה בקובנה. ילדותו ולימודיו עיצבו את עיסוקו בספרות, בתרבות ובשאלות מוסריות של ההיסטוריה.
זינגריס החל לפרסם משנות ה־70 והפך לאחד הקולות היהודיים–ליטאיים הבולטים כמשורר, סופר, מסאי ומתרגם.
פרסומים: 3 קובצי שירה, קובץ סיפורים קצרים אחד, 5 רומנים.
-
יצירותיו תורגמו לאנגלית, יידיש, הולנדית, צרפתית, רוסית וגרמנית.
-
נושאים מרכזיים: זהות יהודית, השואה, גלות, זיכרון והיחסים המורכבים בין יהודים לליטאים במאה ה־20.
-
יצירה בולטת: הרומן ישבתי על ברכיו של סטלין (Aš sėdėjau Stalinui ant kelių) זכה בפרס ליודאס דובידֵנאס בשנת 2018.
באמצעות יצירתו העניק זינגריס קול לזיכרון היהודי שנמחק בליטא, ושאף לקרב את הקורא הליטאי אל מורשת התרבות היהודית.
לצד עבודתו הספרותית היה זינגריס גם דמות תרבותית מובילה:
-
עיתונות: בראשית שנות ה־90 עבד במערכת השבועון התרבותי Šiaurės Atėnai.
-
מוזיאון: בשנים 2005–2019 כיהן כמנהל המוזיאון הממלכתי היהודי ע"ש גאון וילנה, המוקדש לשימור המורשת היהודית והזיכרון לשואה בליטא. בתקופת כהונתו הרחיב המוזיאון את פעילותו בתחומי חינוך ודיאלוג.
-
מרכז הסובלנות: היה בין המובילים בפיתוח תערוכות, ובהן מרכז הסובלנות בוילנה, שמטרתו קידום הבנה בין־תרבותית.
-
קול בינלאומי: ייצג פעמים רבות את ליטא באירועי זיכרון לשואה בעולם, נאבק בעיוותים היסטוריים ועמד נגד אנטישמיות.
מרקאס זינגריס הלך לעולמו באפריל 2023 בגיל 76. הוא נזכר כ־
-
אחד הקולות הספרותיים היהודיים–ליטאיים הבולטים,
-
שומר הזיכרון הליטוואקי לאחר חורבן יהדות ליטא בשואה,
-
גשר בין תרבות יהודית לליטאית, שהטיף לדיאלוג, לאמת ולזיכרון.
כתביו נשארים נדבך מרכזי להבנת חוויית היהודים בליטא במאה ה־20, ותרומתו התרבותית ממשיכה לעצב את החינוך וההנצחה לשואה בליטא.
מקורות
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
