ד״ר יעקב שפירו ומשפחתו

ד"ר יעקב שפירו ומשפחתו/כתבה: רוזה ליטאי

עדות וזיכרון מגטו קובנה

בן־דודה של אמי, ד״ר יעקב שפירו, למד רפואה באיטליה. משם הביא עמו שירים איטלקיים שתורגמו ליידיש בידי סטודנטים יהודים. השירים הללו ליוו את חיי המשפחה כולה — ובייחוד את סבתי — שכן יעקב היה אחיינה האהוב ביותר.

לפני העלייה לארץ ישראל, ולבקשת אמו ברטה, החליט יעקב לנסוע לליטא. הייתה זו שנת 1941.

בגטו קובנה שירת יעקב ב״משטרה היהודית״ ועבד כרופא. במסגרת תפקידו סייע להצלת ילדים יהודים שהוסתרו במלינות — מקומות מסתור סודיים שנבנו בתוך הגטו. הוא הבריח ילדים אל מחוץ לגטו, העבירם לבית תינוקות שנוהל בידי ד״ר באובליס, ודאג להסתרתם אצל משפחות ליטאיות.

כל משפחת שפירו — הדוד מוטל, הדודה ברטה, בניהם יעקב, ישראל (סרוליק), דוד (דודיק), ובתם מרים (מירלה) — הושמדה בגטו קובנה.

ישראל (סרוליק) נהרג בחילופי אש בעת שניסה להימלט ולהצטרף לפרטיזנים.

אחותה של סבתי, ברטה, יחד עם מירלה ודודיק, נשרפו חיים בתוך מלינה, זמן קצר לפני כניסת הכוחות הסובייטיים לעיר.

אקציית הילדים בגטו קובנה

בסתיו 1943 הוסב גטו קובנה למחנה ריכוז. החלו בו אקציות שמטרתן הייתה לאתר ולהשמיד יהודים שנחשבו בלתי כשירים לעבודה. במרץ התקיימה ה**״אקציה של הילדים״**, אשר נפתחה במעצרם של כל 133 אנשי המשטרה היהודית של הגטו לשעבר.

העצורים הובלו אל הפורט התשיעי, שם עברו עינויים קשים. אנשי הגסטפו ניסו לחלץ מהם מידע על המחתרת בגטו, ובעיקר על מיקומן של המלינות — מקומות המסתור שבהם הוחבאו ילדים.

רובם המכריע של השוטרים היהודים סירב לשתף פעולה עם הנאצים. ד״ר יעקב שפירו היה ביניהם. כתוצאה מכך נרצחה כל מפקדת המשטרה היהודית — 39 איש — במהלך אותה אקציית ילדים.

אמי מדליקה נר זיכרון ליעקב בכל שנה, ביום השנה לאקציית הילדים.

גורל הילדים

האקציה האכזרית והמחרידה מכולן הייתה זו שנערכה נגד הילדים. היא בוצעה לאחר שגטו קובנה כבר הפך למחנה ריכוז, ובאכזריות יוצאת דופן. לא רק אנשי האס־אס השתתפו בה, אלא גם יחידות עזר — ובהן מה שכונו ״פרטיזנים״ ויחידות ולאסוב.

הילדים פותו לצאת לרחוב בליווי מוזיקה והועמסו על משאיות. ילדים שהסתתרו נגררו מתחת לדרגשי השינה בידי כלבים. אמהות שסירבו למסור את ילדיהן הוכו כמעט עד מוות והושלכו אל המשאיות יחד עם ילדיהן.

ב־27 במרץ 1944 החל מצוד הילדים בגטו קובנה לשעבר, ונמשך יומיים. הוא בוצע בידי יחידות אס־אס והמשטרה האוקראינית המסייעת. במהלך המצוד נתפסו כ־1,000 ילדים יהודים ומספר קשישים. הם נרצחו או גורשו למחנות השמדה, בעיקר לאושוויץ–בירקנאו.

ביום שלאחר מכן נתפסו כ־300 ילדים נוספים מתוך המלינות וגורשו מן הגטו. במהלך האקציה הובלו כ־300 ילדים אל הפורט התשיעי של מבצר קובנה ונורו שם. כ־300 ילדים נוספים ממחנות סמוכים נתפסו וגורשו באותה אקציה.

רק כ־200 ילדים הוסתרו והצילו את חייהם בגטו במהלך שני הימים הללו.

עם סיום האקציה חדלה המשטרה היהודית של הגטו לשעבר מלהתקיים. גם היודנראט — מועצת היהודים של הגטו — פורק.