יצחק אלחנן ספקטור

בשנת 1864 התמנה לכהונת הרב של קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה, עד מותו. נפטר בקובנה בכ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896 ונקבר בבית החיים בקובנה. בנו, רבי צבי הירש רבינוביץ (הקבור בסמוך אליו), היה מגדולי המתנגדים לתנועת המוסר, והתמנה לאב"ד קובנה אחריו.

נוסף על פעילותו לביצור החיים הדתיים, ועבודתו הספרותית העשירה, עסק רבות בעניינים ציבוריים ומדיניים. בעיתות רעב ארגן ועד לגיוס תרומות נרחב לאנשי קובנה, כמו גם בשריפות שפקדו את קובנה ווילקומיר. לרגל פעולותיו בא במגע עם רבנים עסקנים ואילי הון ברוסיה ובמערב אירופה. בין הרבנים, עמד בקשר עם הרש"ר הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, רבי צדוק כהן בפריס ועוד. עם מוקיריו נמנו עתירי הון כרוטשילד, הירש וגינזבורג.

הרב ספקטור פעל רבות למען יהודי רוסיה, שהיו נתונים אז לפרעות מחד, ולגזירות מהממשלה מאידך. היה הרב היחיד שהוזמן לוועידת המנהיגים היהודים ב-1881–1882 בסנקט פטרבורג שניסתה לטכס עצה להקלת הרדיפות. בתחילה חשב הרב ספקטור כי מצב יהדות רוסיה ישתפר על ידי לחץ מצד דעת הקהל בעולם הנאור, ועל כן כתב קונטרסים שהופצו בעילום שם, בהם כתב בפרוטרוט על מצבם העגום של יהודי רוסיה ושלחם למזכיר הקהילה היהודית בלונדון. הקונטרסים תורגמו לשפות רבות והופצו באנגליה, צרפת, איטליה וארצות הברית, ובעקבותיהם כונסו הפגנות ואסיפות מחאה נגד רדיפת יהודי רוסיה בהשתתפות מדינאים ואנשי רוח בארצות רבות.

"ובזכות ההשתדלות הקדושה להגדיל ולהאדיר את הישוב החדש ע"י עבודת האדמה ומלאכה, בידי הצעירים החפצים ליהנות מיגיע כפם, תחזינה עינינו בהרמת קרן עמנו ממושך וממורט, ובשיבתנו אל אדמת קודשנו אשר לוקחנו ממנה זה כאלפים שנה, יהיה ראשיתנו מצער ואחריתנו ישגא מאוד."

— כתבים לתולדות חיבת ציון, אלתר דרויאנוב, כרך א', עמ' 778

באספה השנייה של "חובבי ציון" בועידת דרוסקניק, נבחר הרב ספקטור פה אחד ל"גבאי נכבד", אך הוא לא קיבל את המינוי בטענת חולשה וזקנה.

עם זאת, עד שנת תר"ן נמנע הרב ספקטור מהזדהות רשמית עם חובבי ציון, בשל היותה תנועה בלתי חוקית. לאחר שאושרה התנועה רשמית מטעם הממשלה, החל לחתום על כרוזים רשמיים של התנועה, ואף פרסם בגלוי את דעתו בעניין יישוב ארץ ישראל:

"כבר ידועה דעתי והסכמתי כי גדולה מאוד מצוות ישוב ארץ ישראל כמו שאמר הרמב"ן וברוך ה' שהחיינו לזה כי נתעוררה התנועה בכל עמנו להשתדל בענין קדוש של ישוב א"י ארץ אבות אבותינו הקדושה ולבנין חורבותיה, ורוב טובות לה' על מה שזכינו בדורנו לראות זה בעינינו. ואין קץ וקצב לשכר העוסקים והמסייעים בעניין הגדול והקדוש הזה... וה' יהיה בעזרנו, אשר כל הבאים שם ישתדלו לשמור מצוות התלויות בארץ הקודש כדת וכדין..."

— "שיבת ציון לרא"י סלוצקי, עמ' 16

הרב ספקטור תמך בפסק הרבנים ישראל יהושע מקוטנא, שמואל מוהליבר ושמואל זנויל קלפפיש, שהתירו היתר מכירה לגוי בשנת השמיטה במושבות החדשות בארץ ישראל, אך התנו זאת "באופן שיסכים עמנו הרב הגאון יצחק אלחנן".

• שו"ת באר יצחק (קניגסברג, 1858)
• שו"ת נחל יצחק
• שו"ת עין יצחק
• עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה (ב' חלקים, וילנא תרמ"א, ירושלים תשנ"ט)
• מעין יצחק (ירושלם תשנ"ט)

• בשנת 1905 הקים ד"ר אבא לפין בקובנה בית יתומים יהודי על שמו.
• הישיבה שבתוך ישיבה יוניברסיטי בניו יורק: "ישיבת רבי יצחק אלחנן" (באנגלית: Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary ,RIETS).
• ישיבת כנסת בית יצחק
• שכונת נחלת יצחק בתל אביב ובית הקברות שלידה
• רחובות בירושלים, תל אביב, חיפה, רמת השרון ועוד

מתוך: ויקיפדיה