טרסוויץ

"אתה מתארח אצלי עד בוא המשיח" - הצלת אבי בידי חסיד אומות העולם/ מאת זאב לוויתן, בנו של אליעזר לוויתן ז"ל

שבעים שנה לחיסול גטו וילנה ועל אף הצער והכאב על האסון הנורא אני שמח שהנושא עומד על הפרק. אנו זוכרים את הורינו - אודים מוצלים מאש - ולא שוכחים את הסבל והמראות שחווינו בילדותנו. בחלל הבית ריחף האסון כעננה כבדה וסמיכה. הפנמנו את האווירה, את הפנים הקודרות ואת הזיכרונות על קרובי משפחה שאבדו, אחים אחיות, הורים, דודים ודודות, סבים וסבתות, ומי לא...

רציתי לחרוג מעט מהנושא המרכזי ולהאיר בפנס גדול על מקרהו של אבי - אליעזר לוויתן ז"ל – ששרד יחיד מכל משפחתו, הורים ושישה אחים ואחיות שחיו בעיירה איגנלינה שליד סוויינציאן, בנפת וילנה. במקום חיו כ-8,000 יהודים שרובם הגדול נרצח בבורות ההריגה שבפוליגון. גברים, נשים וטף נערמו בקבר אחים של 8,000 איש. בתחילת המלחמה היה אבי כבן 30.

עד המלחמה הוא עסק בסחר בתבואה. זמן קצר לאחר הכיבוש הנאצי רוכזו בגטו יהודי המקום, בידי התושבים המקומיים ובהנחיית הגרמנים, ומשם הועברו למחנה צבאי נטוש ביער פוליגון. יחד עם חבר ברח אבי מהמחנה. בעת מנוסתם ירו עליהם השומרים; אבי הצליח להימלט אך את חברו לא ראה יותר.

עקב עיסוקו הכיר אבי רבים מהמקומיים והיה מסתובב ביניהם כדי למצוא לעצמו מקום מסתור לשבוע-שבועיים. זכור לי כי סיפר לי ששהה כמה שבועות קפואים של חורף בשדה סלק והתקיים מפרוסות לחם יבש שקיבל מבעל השדה. לאחר שאבי התבקש לעזוב את המחבוא, ואמר שאין לו לאן לפנות, המליץ בפניו אחד המקומיים ללכת מר טרסוויץ', שבוודאי יסכים להסתירו. אבי עשה כעצתו. ניגש לכתובת שנמסרה לו ואכן בעל המקום הסכים להסתיר אותו במתבן שמעל דיר החזירים בביתו, יחד עם חבר שהצטרף אליו.

מדי שבועיים היה מר טרסוויץ מבקש כי יעזבו ובכל פעם מאריך את ה"ויזה" ונותן להם ארכה נוספת. עם הזמן נרקמו יחסים בין המציל לניצולים ובאחת השיחות הוא הודיע להם, שהם יהיו אתו עד בוא המשיח... איני יודע מה הייתה כוונתו, אולי באמת התכוון לאחרית הימים או לניצחון הרוסים/בנות הברית על הנאצים – כך או כך, הכוונה הייתה טובה.

למשפחת טרסוויץ' הייתה חווה ובה מחלבה קטנה שאליה היו מביאים איכרי העיירה את החלב. הם היו מעבדים את החלב ומוכרים את התוצרת למקומיים ולגרמנים. במקום הייתה תנועה כל הזמן וסכנה שמא מישהו ייתפס. אם היה נתפס היו מוצאים כל בני המשפחה להורג.

יום השחרור הגיע! הסובייטים שחררו את האזור ואבי וחברו יצאו לחופשי. הם הסתובבו בעיירה והמקומיים הבינו שמישהו הסתיר אותם. מאחר שהמציל היה פולני שחי בין הליטאים הם החליטו להעניש אותו והעלילו עליו בפני השלטונות הרוסים כי שיתף פעולה עם הנאצים. בתמורה הוא נידון להגליה של עשר שנים לסיביר. הוא נסע לסיביר עם אשתו ובתו. בנו, שהיה אז כבן 23, עזב את החווה וחזר לפולין. החווה נהרסה עד היסוד.

זאב לויתן עם בנו של המציל

בתום עשר שנים חזר מר טרסוויץ' לפולין והצטרף לבנו. בשנת 1966 הזמין אותו אבי לארץ והוא התארח אצלנו שלושה חודשים, טייל בארץ וחזר לפולין. הקשרים בין אבי למצילו נמשכו והיו רציפים והדוקים עד ליום מותו של המציל בשנות השבעים.

לפני כמה שנים יצרתי קשר עם בני המשפחה של מר טרסוויץ'. בנו היה אז בשנות ה-80 לחייו. התארחתי בביתם והתקבלתי בכבוד מלכים.

מאז אני בקשר עם בני משפחת המציל של אבי בפולין והם כמו משפחה לי. פעמיים התארחתי בביתם (בפעם השנייה באתי לחתונתה של הנינה) ופעם אחת אירחתי את נכדו שבא לחגוג איתנו את ליל הסדר. מיותר לציין שזהו קשר דם שלא ינותק. קרן אור באפלה המוחלטת של שואת עמנו.

 

 

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
[email protected]

הצהרת נגישות

הפייסבוק שלנו

X סגירה