יצחק לייב ברוך

מתרגם, משורר, סופר, עורך ומסאי 1874-1953
נולד בעיירה טאווריג בפלך קובנה, ליטא, וקיבל חינוך מסורתי. מ-1897 עד 1901 חי באודסה כדי להכין את עצמו לבחינות הבגרות. מ-1901 למד באוניברסיטת ברן שבשווייץ, וב-1906 הוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה על עבודה בתחום הסוציולוגיה. אחרי סיום לימודיו השתקע בווילנה ב-1907 ועבד בהוראה בגימנסיה היהודית המקומית. ב-1916 עבר עם הגימנסיה לעיר ייקאטרינוסלב מחמת המלחמה, וב-1921 חזר לליטא ולימד בגימנסיה הריאלית בקובנה. מ-1923 הועסק כעורך וכמתרגם בהוצאת אמנות בהומבורג (גרמניה). ב-1925 עלה ארצה ושימש מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב עד 1935.
ב-1897 פרסם את שירו הראשון בשנתון "לוח אחיאסף", ומאז הרבה להשתתף בעיתונות העברית, תחילה במזרח-אירופה ולאחר מכן בארץ ישראל, בשירים, סיפורים ומסות. מ-1900 פרסם גם שירים ורשימות ביידיש. בשיריו ניכרת השפעתה העזה של שירת ביאליק. סיפוריו מבוססים על החוויות שספג בתחנות חייו במזרח-אירופה, ויצוין מתוכם "בפרוזדור המוות" (1927), המעלה תמונות מרוסיה בימי המהפכה. שיריו וסיפוריו כונסו בשני כרכים ב-1960 תחת השם "כל כתבי יצחק ליב ברוך".
י"ל ברוך תרגם עשרות ספרי פרוזה, שירה ועיון מיידיש, מגרמנית, מרוסית, מאנגלית ומצרפתית. מתרגומיו הבולטים: "פאוסט" של גתה, "ההגדה לבית פורסייט" של גלסוורתי; האוטוביוגרפיה של שלמה מיימון; "ספר השירים" של היינריך היינה; "אסיר שיליון מזפה" של ביירון; הטרילוגיה "לפני המבול" של שלום אש ("וארשה", "פטרבורג", "מוסקבה"); "מיכאל סטרוגוב" של ז'ול ורן; "ספר הג'ונגל" של קיפלינג; "מגילת סן מיקלה" של אכסל מונתה; "סלמנדרה" של ק.צטניק; אגרות ביאליק לרעייתו מאניה ורבים אחרים. כמו כן ערך אנתולוגיות מן הפרוזה והשירה העברית לדורותיהם ("אוצר ספרות ישראל"; "ראשי פרקים בספרותנו העתיקה והחדשה"; "ספר השבת"; "ספר המועדים" ועוד), מהן שזכו להדפסות חוזרות עד שנות הששים.

מתוך: אבנר הולצמן, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית