דניאל בן נחום

משורר 1910-1992
נולד בקובנה, ליטא, שם היה אביו מראשוני המורים לעברית. התחנך בגימנסיה העברית בקובנה. בהיותו בן ארבע-עשרה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", וכל חייו היה לוחם נאמן לדרכה. השתלם בחקלאות בננסי, צרפת (1929-1927), ולאחר מכן עבד בהנהגת "השומר הצעיר" בליטא ובמרכז "החלוץ". עוד בליטא פרסם שירים, רשימות ביקורת ומסות בענייני חברה וספרות. עלה ארצה ב-1933 והצטרף עם חבריו מליטא לקיבוץ בית זרע. כל חייו שילב פעילות תנועתית, מחקר וכתיבת ספרות עם עבודת אדמה.
בין השאר חקר את יצירתו של יוסף חיים ברנר, היה ממתרגמי ועורכי כתבי דב בר בורוכוב (1934), פרסם ספרי שירה, מאמרים ורשימות שנושאם אחד – הקיבוץ ודרכו. קובץ שיריו הראשון "דבר"ים בשם אומרם יצא לאור ב-1965 (ספרית פועלים). עוד מספריו: "במעלה דורות: עיונים בספרות ההשכלה" (1962); אתם ה"דבר"ים הנפלאים (1965); "עם מחר ואתמול ואי-אז" (1990).
הושפע עמוקות מהפואטיקה של ביאליק, ואף שניסה להטמיע בשירתו את הלשון המתחדשת, נטה תמיד אל המליצה והפאתוס. שירתו מתאפיינת בעומס פיגורטיבי ובעושר לשוני ואסוציאטיבי. נודע כבר-אוריין, שהקדיש את משאביו האינטלקטואליים ליצירה ולהגות שבמרכזן הציונות, הסוציאליזם והקיבוץ. על יצירתו זכה בפרס קוגל של עיריית חולון (1963).

מתוך: אורנה קזמירסקי, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית