בערפל הנדודים: אסופת עדויות של פליטים יהודים מארכיון עונג שבת, 1942-1939

הלילות על מעבר הגבול... הם הסיוט הקשה ביותר שאפשר לתאר. אנשים מסתובבים, רוקעים ברגליהם, מחככים ידיהם זו בזו כדי להתחמם, ישנים. לפתע נשמעת צעקה נוראית המגיעה לשמים... כמה עצב, כמה צער, כמה מרירות וכמה תקווה טמונים באותם קולות – החזקים והחלשים, העבים והדקים, קולות בס וציוצים – את כל אלה יכול להעריך רק מי שחלם אִתם וצעק עִמם באמצע הלילה... היו לילות שבהם ירד גשם קר שהצליף בפָּנים, מסביב היה רטוב, אנשים שקעו בבוץ, כיסו את עצמם בכל מה שהיה אפשר, אך הכל לשווא...
מעדותה של חנה לבקוביץ' מקאליש שנגבתה בגטו ורשה באוקטובר 1941

בערפל הנדודים היא אסופה של 46 עדויות, שנגבו בזמן אמת, בין השנים 1942-1941, מפי נשים וגברים יהודים שנמלטו עם גלי המנוסה הראשונים מפולין הכבושה – מן הגנרלגוברנמן ומן השטחים שסופחו לרייך השלישי – אל שטחי ברית-המועצות ולימים חזרו לגטו וורשה, מקצתם אחרי מבצע ברברוסה, עם תחילת הרדיפות האנטי-יהודיות ובעיצומן של הרציחות ההמוניות. בעדויותיהם, שנגבו ונאספו בידי חברי צוות הארכיון המחתרתי עונג שבת בראשות עמנואל רינגלבלום שפעל בגטו ורשה, גוללו הפליטים את סיפורם האישי, את חבלי הנדודים והפליטוּת ואת קורותיו של הציבור היהודי ב"צד האחר". אחדים מהם תיארו את ניסיונותיהם הכושלים לחצות את הגבול, אחרים סיפרו על הקושי להשתלב במקומות הגלות החדשים תחת המשטר הבולשוויקי שהיה נוקשה כל כך עד כי גמרו אומר לחזור לשטחים הכבושים בידי הגרמנים. איש מבין מוסרי העדויות לא שרד.

התמונה המצטיירת מן העדויות האלה, שנמסרו לראשונה ביידיש ובפולנית, היא רבת פנים, מורכבת ומרתקת. העדויות מתעדות בזמן אמת הן את קורות היהודים והן את המצב הכללי בשטחי פולין שהיו נתונים בין ספטמבר 1939 ליוני 1941 לכיבוש סובייטי ובקיץ 1941 עברו לשלטון הגרמנים, ובכללם: אזור וילנה, מחוז בּיאליסטוֹק, מערב ביילורוסיה, ווֹלין וגָליציה המזרחית. הגיוון הרב בדרכי התיאור ובמקומות היישוב, הסגנון הקולח של העדויות והתיאור המפורט – כל אלה נותנים ביטוי אותנטי לדופק החיים ולתחושת האי-ודאות והערפל שאפיינו את חייהם של היהודים, ובעיקר של הפליטים.

מקור: סימניה