אליהו פורת (יוסלביץ')

מתרגם ועורך 1906-1966
נולד בעיירה ז'וסלה, ליטא. לא למד מימיו לימוד מסודר. בגיל שש החל אביו, הרב יוסף יוסלביץ', ללמדו את האלף-בית העברי והמשיך בחינוך תורני מלא. חינוך כללי חילוני והשכלה רכש ממורים פרטיים. נדודי המשפחה הקשו על רכישת השכלה מסודרת, אבל הילד המוכשר למד בשקידה. בעיר סמיאטיץ', פולין, הצטרף ל"שומר הצעיר" וב-1926 יצא להכשרה. בשנים 1929-1928 נבחר למזכירות התנועה והיה חבר המועצה הראשית שלה ברחבי פולין, נקרא לוורשה הבירה לערוך את ביטאון התנועה, ודחה את עלייתו בשנה. עלה ארצה ב-1930 והצטרף לבני קיבוצו, עין החורש, במושבה חדרה. עבד בבניין ובחקלאות במושבה ובפרדסיה. ב-1932 התיישב ישיבת קבע בעין החורש וחי בקיבוץ כל חייו, עם אשתו לולה שעלתה מבלגיה. בנו הוא המשורר אלישע פורת.
כל השנים עבד בענפי המשק החקלאיים ועסק גם בעבודה ספרותית. רשימותיו התפרסמו בעיתון הקיבוץ, בעיתונות התנועה, ב"דבר" וב"על המשמר". עם מחלתו, בסוף שנות החמישים, החל בעבודת תרגום נרחבת, שמצא בה כר הולם לכישרונותיו. רשימת תרגומיו ארוכה. כמה יוצרים תירגם פורת לראשונה לעברית, בהם הסופר היהודי-אמריקני סול בלו בספרו "הרצוג" (1965). כמו כן תירגם את יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ' מאת אלכסנדר סולז'ניצין. בסך הכול הספיק לתרגם כארבעים ספרים מגרמנית, מאנגלית, מרוסית, מפולנית ומיידיש. מבחר מתרגומיו: אנשים, שנים, החיים מאת איליה אהרנבורג (מרוסית, כרך א' 1961, כרך ב' 1962); ההיסטוריה הכלכלית והמארקסיזם מאת ארנסט מאנדל (מצרפתית, 1964); מלכים מאת יאן קוט (מפולנית, 1964); אני מאמין פילוסופי מאת יונה פינק (מגרמנית, 1965); תפילה על קתרינה הורוביץ מאת ארנושט לוסטיג (מגרמנית, 1966); ספר החלומות של ימינו מאת תדיאוש קונוויצקי (מפולנית, 1966); תפיסת העולם של הילד מאת ז'אן פיאז'ה (מאנגלית, 1966). תירגם גם מחזות, בהם: חורשת התות מאת אלכסנדר קורנייצ'וק (מרוסית, הוצג על ידי הבמאי רפאל צבי בעין החורש, 1951) והנשים המלומדות מאת מולייר (מצרפתית, הוצג על ידי הבמאי ניסן נוטוביץ' נתיב, 1952).
שנתיים לאחר מותו יצא לאור לזכרו הספר "אדם ונוף בקיבוץ", שבו כונסו רוב רשימותיו, ההומורסקות, הפיליטונים, רשימות זיכרון, וכן פרק קצר שהקדיש לזכר אמו.

מתוך: אלישע פורת, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית