מפגש עם אלכסנדר תמיר

אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי) נולד ב-1931 בווילנה שבפולין (כיום בליטא), בן יחיד לפניה קובארסקי ולד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, רופא. תמיר למד בבית ספר יהודי בשפה הפולנית, ואת השירים הראשונים שמע בפולנית. הוא למד לנגן בפסנתר מגיל חמש, וניגן והלחין עוד בתור ילד.

לאחר כיבוש מזרח פולין על ידי ברית המועצות בספטמבר 1939 וסיפוח וילנה לליטא בעקבות כך, ברחו בני המשפחה לבלארוס. המשפחה חיה תקופה קצרה במינסק ומשם עברה לעיר קטנה בסמוך. שם למד תמיר נגינה ואף נשלח למוסקווה להשתתף בפסטיבל כשרונות. הוא למד רוסית והשתייך לתנועת הנוער הקומוניסטית.

ביוני 1940 סיפחה ברית המועצות את וילנה מליטא, ותמיר והוריו שבו אל וילנה. עם פלישת הגרמנים וכיבוש וילנה נכלאה המשפחה בגטו. האב היה חבר במועדון תרבותי בגטו עם אבא קובנר ואברהם סוצקבר, וקיים אתם שיחות רבות בדירה בה חייתה המשפחה בגטו. האב כתב בפולנית שיר על פונאר, שמרק'ה קצ'רגינסקי תרגם ליידיש והוסיף בתים, ואלכסנדר תמיר בן ה-11 הלחין את השיר. באפריל 1943 זכה תמיר בתחרות הלחנה שהתקיימה בגטו וילנה, על הלחנת "פונאר". בגטו וילנה למד צרפתית, מה שסייע לו לאחר השחרור, כשהיה בצרפת.

בחורף 1943-1944, מספר חודשים לאחר התחרות, בוצעה סלקציה בגטו וילנה. תמיר הוכנס למשלוח שהועבר בקרונות למחנה עבודה בקיוויולי (Kiviõli) שבאסטוניה, שם היה אביו רופא המחנה. עם התקרבות הסובייטים חוסל המחנה ובעת זו בוצעה סלקציה באסירים. תמיר היה בסלקציה בה הופרד מאביו. "רק אחר כך הבנו שבעצם הוציאו אותם להורג", סיפר תמיר.

תמיר הועבר במעבורת למחנה שטוטהוף, שם היו גם דודו וכמה ממכריו מהגטו. גם שם ניצל ממספר סלקציות. הוא היה נבחר בסלקציות להעברה לצריף הילדים, אך היה בורח מצריף זה וחוזר לצריף המבוגרים שהגיעו מווילנה. הוא עבד בצחצוח מגפיהם של חיילי ורמאכט שהיו במחנה וניזון משאריות אוכל, מהן הצליח להביא לצריף לאחר העבודה, לשם סיוע ליתר הכלואים. דודו נספה בשטוטהוף. משטוטהוף הועבר תמיר למחנה עבודה בדאוטמרגן (Dautmergen-Schoemberg).

באפריל 1945 שוחרר תמיר באזור שטוטגרט על ידי צבא צרפת והועבר לפריס. לאחר חודשים מעטים עלה לארץ ישראל, נקלט על ידי קרובי משפחה ונפגש עם אמו ששרדה בשואה. במלחמת העצמאות גויס כיליד 1931,  אך שוחרר עקב גילו הצעיר, כרוב בני גילו.

בשנות החמישים המוקדמות עבר לירושלים ולמד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. שם פגש את הפסנתרנית ברכה עדן וב-1955 הקים עמה דואו פסנתרנים אשר פעל במשך 50 שנה, זכה בתחרויות ובפרסים והופיע באולמות רבים ברחבי העולם.

בשנת 1968 הקים תמיר עם עדן את "מרכז טארג" למוזיקה בעין כרם והוא פעיל בתחום הפצת המוזיקה הקלאסית לציבור הרחב. ביצועיו זכו להכרתו של המלחין איגור סטרווינסקי, להשמעה ברשות השידור הבריטית (ה-BBC) ולהקלטות רבות.

תמיר הוא פרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בתכניתו השבועית ב"קול המוסיקה" הוא מנתח ביצועים של נגינת פסנתר בסוגת המוסיקה הקלאסית.

"בשבילי, הסיפוק הכי גדול שיכול להיות זה לנסוע לגרמניה בתור פסנתרן ישראלי."

מתוך: יד ושם

אלכסנדר תמיר

באפריל 2013 נפגשו אנשי בית ווילנה, החברים באיגוד יוצאי ווילנה בישראל, עם הפסנתרן פרופ' אלכסנדר תמיר. תקופה ארוכה הם ביקשו להיפגש עמו ולשמוע מה הוא זוכר מתקופת היותו ילד בגטו וילנה. לפני מספר שנים נודע שהפרופ' אלכסנדר תמיר הוא הילד שזכה בתחרות המוסיקה בגטו וילנה, על המנגינה לשיר "פונאר" השיר שמושמע בכל טקס כמעט "שקט שקט בני נחרישה...." . שנים רבות הוא התכחש לזהות הזו. כאן בארץ הוא לא דיבר על כך שנים רבות והוא באמת לא זוכר הרבה דברים מן הגטו. אך השיחה עמו החלה לקלוח בעקבות המפגש עם אנשים שגם הם היו בגטו. המפגש תועד במצלמתי, ועברו כמה חודשים מאז, אך השבוע ערכתי את החומר המעניין הזה, למען האתר של איגוד יוצאי ווילנה ולכל מי שמתעניין בסיפור ובעדות המעניינת הזו.

כתבה: יהודית גרעין-כל

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות