געגועים ואהבה לוילנה

געגועים ואהבה לווילנה – שירים ופואמות

וילנה / זלמן שניאור, מתוך הפואמה "וילנה"

 

 

אל מלא רחמים / אהרון מזיא

שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה

במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים לנשמות

יהודי וילנה והסביבה

שניספו בשואה

כולם טהורים וגיבורים, וביניהם –

רבנים ותלמידי חכמים, ארזי הלבנון ואדירי התורה

אישי מדע מחקר ומעשה

מורים ואנשי אומנות

שליחי ציבור מכל גוני הקשת החברתית, התרבותית והרעיונית.

רובם הושמדו בפונאר, על מיעוטם בא השקץ באסטוניה ובמקומות קטל, דיכוי והשמדה אחרים.

והם:

נורו בהמוניהם וביחידות או נרצחו תוך התעללות אכזרית ונשרפו או נקברו חיים

הורעבו למוות או הוחלשו במתוכנן והופקרו למגפות או לדעיכה אטית

גורשו לארצות גזרה או נעלמו במנוסתם מפני מבקשי נפשם, ולא נודעו עקבותיהם

הובלו לטבח בקרונות מוות וחולל כבודם ושופך דמם בידיים טמאות.

נפלו כפרטיזנים וכלוחמי מחתרת וכחיילים בצבאות שונים

במאבק עם הנאצים הגרמנים ועם עוזריהם מן העמים הכבושים.

נשמות כולם יצאו בטהרה – על קידוש השם והאומה.

ארץ, אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם!

ואנחנו, המעטים שנשארו בחיים, מתייחדים עם זכר הקדושים שלנו

ומתפללים לעילוי נשמותיהם.

ואנא, אל רחום וחנון, צרור את כולן בצרור החיים לעולמים

עם נשמות: אברהם, יצחק ויעקב; שרה, רבקה, רחל ולאה;

ושאר צדיקים וצדקניות שבגן העדן -

ונאמר: א מ ן !

 

יזכור / מ' דבורז'צקי, מתוך "ירושלים דליטא במרי ובשואה"

זכור את שואת ישראל, זכור את האובדן ואת המרי והיו לך לאות וללקח לשנות דור ודור;

ונלווה הזיכרון הזה אליך תמיד – בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך;

וארשת לך לעולם זכר אחים אשר אינם עוד;

ובא הזכר בבשרך, בדמך ובעצמותיך;

חרוק שיניך וזכור: באכלך את לחמך – זכור:

בשתותך את מימיך – זכור: שיר כי תשמע – זכור:

בזרוח השמש – זכור: בבוא הלילה – זכור:

וביום חג ומועד – זכור תזכור;

ובית כי תבנה והשארת בו פרץ למען יהיה חורבן בית-ישראל לנגדך תמיד;

ושדה כי תחרוש והקימות בו גל אבנים – גלעד לאחים אשר לא באו לקבר-ישראל;

ולחופה כי תוליך בניך, והעלית על ראש שמחתך את זכר הבנים אשר לחופה לא עוד יבוא;

והיו  לאחד: החי והמת; החלל והשריד; אשר הלכו ואינם – ואשר נשארו לפליטה;

שמע, איש-ישראל, לקול הקורא אליך ממעמקים: אל דומי לך, אל דומי.

 

היינט איז יאָרצייט / אברהם סוצקעווער 

אל-נקמות היינט איז יאָרצייט.

היינט. אצינד -

ווען גערופן האָט צו דיר ערשט געבוירן קינד.

היינט איז יאָרצייט נאָכן שמייכל איבער וואלד און פליין

יעדער האָט היינט יאָרצייט נאָך זיין שווער, נאָך זיך אליין.

 

היינט איז יאָרצייט נאָכן רעגן ניינצן פערציק דריי

נאָכן לעצטן קארשנבוים און שוועלבעלע דערביי.

 

היינט איז יאָרצייט נאָך מיין צייט, פארפרוירן אין פאָנאר

היינט איז יאָרצייט נאָך מיין מאמעס געלן סאמאָוואר.

נאָכן שניי, פון מיינע וייסלען אויסגעשנייט,

איך האָב צוגעדעקט מיט אים דעם קבר פון מיין גאס.

 

היינט איז יאָרצייט נאָך די צוויי מלאכים ביי מיין בעט

היינט איז יאָרצייט נאָכן צפון-שטערן ערגעץ העט.

 

יאָרצייט נאכן שפיגל מיטן בלויען טייך אין ראם

ווו עס באָדן זיך די ליכט און שאָטנס פון מיין שטאם.

 

היינט איז יאָרצייט נאָך א שבת, ריין ווי א בריליאנט

היינט איז יאָרצייט נאָך דעם פידל אין מיין חברס האנט.

 

היינט איז יארצייט נאָך א לייב אין פריידיקן אנטבלויז

היינט איז יארצייט נאָך דער לעצטער יאָרצייטליכט אין קלויז.

 

יאָרצייט נאָכן לאנגן זייגער אויף דער וואנט פון ליים

אוי, נאָך אלע וויגלידער פון אונדזער עיר-ואם!

 

היום יום זכר /תרגם: יעקב אורלנד

אל נקם, היום יום זכר, זכר. פה. מייד

עת קרא לך עולל שזה עתה נולד

זכר לחיוך היום,

נודד בעולמו, זכר סף-ביתו של איש ושל נשמת עצמו.

זכר גשם שנת תש"ג וזכר, כמובן,

לסנונית שעל אחרון עצי הדובדבן.

זכר לימיי הוא שקפאו בשמי פונאר ולסמוֹואר של אימא שיתום נותר.

בשעת זכר שלג שהשליגה לבנונית עיני

בו כיסיתי קבר רחובי ומעוני.

זכר זוג המלאכים שעל ערשי אז חג

זכר לכוכב-הקוטב אי שם במרחק.

זכר הראי ובו נהר הכחול נשק,

שטובלים בו אור וצל מצלם בית האב.

זכר למלכה שבת, זכה כיהלום

זכר לכינור רעי המנגן חלום.

זכר גוף אישה מאז, בערטולו נרגש

זכר נר-נשמת אחרון על כן בית המדרש.

זכר יום לאורלוגין שעל הקיר בימבם

אוי, ולכל שיר הערש שזימרת, עיר-ואם!

ווילנע ווילנע...

מילים: א"מ וואָלפסאָן, לחן: לויט,  פ' רומשונסקי, ב' זשיסלין

ווילנע שטאָט פון גייסט און תמימות

ווילנע יידישלעך פערטראכט

ווו עס האָבן שטילע תפילות

דיך גערופן אין דער נאכט.

 

אָפטמאָל זע איך דיר אין חלום,

הייסגעליבטע ווילנע מיין

און די אלטע ווילנער געסלעך

אין א נעפלדיקן שיין.

 

ווילנע, ווילנע אונדזער היימשטאָט

אונדזער בענקשאפט און באגער

אך ווי אָפט עס רופט דיין נאָמען

פון מיין אויג ארויס א טרער.

 

ווילנע געסלעך ווילנער טייכן

ווילנער וועלדער, בארג און טאָל

עפעס נאָיעט, עפעס בענקט זיך

נאָך די צייטן פון אמאָל.

 

כ'זע דן וועלדעלע זאקרעטער

אין זיין שיינקייט איינגעהילט

ווו עס האָבן ווילנער לערער

זייער וויסן–דורשט געשטילט.

 

ווילנע, האָט דעם ערשטן פאָדעם!

פון דער פרייהייטס- פאָן געוועבט

און די אלא קינדער אירע

מיט א פרייהייטס גייסט באהעלט.

 

ווילנע ווילנע אונדזער היימשטאָט

אונדזער בענקשאפט און באגער

אך ווי אָפט עס רופט דיין נאָמען

פון מיין אויג ארויס א טרער

 

וילנה, וילנה..../ תרגום מאידיש: שושנה (כהנא) רשף

וילנה עיר של תום ונשמה,

וילנה בהרהוריי, ביהדות שקועה.

שם המקום בו תפילות שקטות...

קראו לך בלילות.

 

תכופות את מופיעה לי בחלום,

אהובתי שלי, וילנה שלי,

בסימטאות הקטנות של פעם

ובזוהר ערפילי.

 

וילנה, וילנה עיר ואם,

אליך געגועיי, אליך כיסופיי,

ודי בשמך בלבד אם יישמע...

מעיניי מעצמה תתגלגל הדמעה.

 

הסימטאות בווילנה, הנהרות בווילנה

היערות של וילנה, הר ובקעה,

ובתוכי משהו נוגע, משהו מתגעגע...

לימים שהיו אי אז, ואינם...

 

 

 

 

את היער ברוחי היקפתי,

את יופיו חזק חיבקתי.

זה המקום בו המורים בווילנה

את צימאון חכמתם רוו.

 

ראשונה הייתה זו וילנה

את חוט החירות לטוות

בלבבות כל ילדיה

את רוח החופש הצפינה.

 

וילנה, וילנה עיר ואם,

אליך געגועיי, אליך כיסופיי,

ודי בשמך בלבד אם יישמע.ש..

מעיניי מעצמה תתגלגל הדמעה.

 

פונאר

מילים: נח וולקוביסקי,  שמריהו (שמר'קה) קצ'רגינסקי
תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי
לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי)

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ
פֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא
וְעִמּוֹ הָאוֹר.
שֶׁקֶט, בְּנִי לִי, מַטְמוֹנִי לִי,
אַל נִבְכֶּה בִּכְאֵב!
כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה בִּכְיֵנוּ
לֹא יָבִין אוֹיֵב,
גַּם הַיָּם גְּבוּלוֹת וָחוֹף לוֹ,
גַּם הַכֶּלֶא סְיָג וָסוֹף לוֹ –
עֱנוּתֵנוּ זֹאת
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת,
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת.תּוֹר אָבִיב בָּא אֶל אַרְצֶךָ,
לָנוּ סְתָו אָבֵל
אוֹר גָּדוֹל בַּכֹּל זָרוּעַ,
וּסְבִיבֵנוּ לֵיל.

 

 

כְּבָר הַסְּתָו יַזְהִיב צַמֶּרֶת,
הַמַּכְאוֹב יִגְבַּר,
שַׁכּוּלָה הָאֵם נִשְׁאֶרֶת:
בְּנָהּ הוּא בְּפּוֹנָאר.
מֵי הַוִּילְיָה הַנִּכְבֶּלֶת
כְּבָר יִשְּׂאוּ דָּכְיָם,
זוֹעֲפִים קַרְעֵי הַקֶּרַח
נִשָּׂאִים לַיָּם
תְּמֻגַּר חֶשְׁכַת יָמֵינוּ,אוֹר גָּדוֹל יִזְרַח עָלֵינוּ,

בּוֹא, פָּרָשׁ, עֲלֵה!
בִּנְךָ קוֹרֵא,
בִּנְךָ קוֹרֵא.שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אַל בְּסַעַר,
מַבּוּעֵי הַלֵּב!
עַד אֲשֶׁר חוֹמוֹת תִּפֹּלְנָה,
נֵאָלֵם בִּכְאֵב.
אַל נָא, בְּנִי לִי, אַל תִּצְחַק נָא!
לֹא עֵת צְחוֹק עַכְשָׁו:
צַר הָפַךְ אֶת אֲבִיבֵנוּ
לְעָלֶה בַּסְּתָו
אַט יְפַךְ נָא הַמַּבּוּעַ:
שֶׁקֶט, בֵּן רַחוּם!
עִם הַדְּרוֹר יָשׁוּב גַּם אַבָּא
נוּמָה, נוּמָה, נוּם.
וּכְמוֹ וִילְיָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת,
כְּאִילָן עוֹטֶה צַמֶּרֶת,
עוֹד תִּזְכֶּה לְאוֹר
בְּבוֹא הַדְּרוֹר,
בְּבוֹא הַדְּרוֹר!

אלכסנדר תמיר על השיר "פונאר" (החל מדקה 21:33)

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות