מירה גוניונדסקי

תודה למירי יהלום, החושפת לעינינו פרק מרתק נוסף בפעילות ההתנגדות של קהילת ירושלים דליטא בשואה. סיפור גבורה מופלא של הלוחמת האמיצה מווילנה - מירה גוניונדסקי.

מירה נולדה למשפחת גוניונדסקיס, משפחה יהודית מכובדת בליטא. התחנכה בגימנסיה העברית בקובנה ובמקביל הייתה חניכה בתנועת הנוער בית"ר.
אין אחד שלא הכירה והתפעל מיופיה ומהאינטיליגנציה שלה - כל כך צעירה, מרדנית, מחוננת ויפיפייה.
בגיל 16 מצאה עצמה כלואה עם בני משפחתה בגטו וילנה. אביה, עו"ד ידוע, יו"ר מכבי בליטא ובעל עבר עשיר בצבא הליטאי, נרצח בימים הראשונים של הכיבוש, רגע לפני שהצליחו להצילו חבריו הליטאים מהצבא.
מירה היא מיסתורין, בדרך כלשהי צורפה למחתרת בגטו (פ.פ.או.) ובמקביל עבדה בתפקיד פקידותי במשטרה היהודית. סאלק דסלר, לימים מפקד משטרת הגטו, סונוור מיופיה ובעיקר מאישיותה ועל כך הפכה לאשת סודו הנאמנה... גם אנשי האיפטינגה (משטרת הביטחון הליטאית) נפלו שבויים בקסמה.
יוסף גלזמן, חבר מטה פ.פ.או. ונציג בית"ר שם, הבין עד כמה חיונית מירה למחתרת וביקש ממנה לנצל את כישוריה עבור העברת מידע חיוני למחתרת.
נאמנות כזו למחתרת לא הייתה - המידע שהעבירה סייע רבות למחתרת בימי הסגרת ויטנברג, מפקד המחתרת, באקציית אושמיאנה וגם בימי ניסיון המרד שכשל בתחילת ספטמבר 1943.
ספרי ההיסטוריה ממעיטים לספר על תולדותיה של מירה ובמיוחד מטשטשים את סיבת מותה. לאחר שהחליטה המחתרת להוציא את לוחמיה מהגטו אל היערות, נשלחה מירה עם נערה נוספת ובידן פתק, שתוכנו לא היה ידוע להן, אל מפקד החטיבה הפרטיזנית הליטאית ביערות נארוץ' הנמצאים במרחק של 200 ק"מ מגטו וילנה. בשיחותי הרבות עם ליטמן מור, חבר המחתרת בגטו, סיפר לי שוב ושוב כי בפתק נדרש ממפקד חטיבת הפרטיזנים לחסל את מירה. מי שמסרה למירה ולחברתה את הפתק הייתה חברת פ.פ.או. הקומוניסטית היהודיה סוניה מדייסקר. כאשר הגיעה מירה לבסיס הפרטיזנים בנארוץ', צורפה לאחת מהיחידות המודיעיניות כמתורגמנית עקב שליטתה בשפות רבות.
בספרי ההיסטוריה נכתב כי מירה נרצחה על ידי "הפולנים הלבנים" בזמן שנשלחה על ידי "הליטאים" לנהל מו"מ עמם. חברת מחתרת נוספת בשם רחל מרגוליס מספרת כי מירה נשלחה על ידי מפקד החטיבה הליטאית יורגיס (יהודי קומוניסט) למשימה זו בכוונה על מנת שלא תחזור ממנה - מספרים כי החשש שלו היה שמירה שימשה כמרגלת של האיפטינגה וכנראה שגם היה לו קשה לקבל את העובדה שיהודים שירתו במשטרה היהודית, דבר שנחשב כבגידה חמורה. קשריה של מירה עם האיפטינגה ודסלר היו למען השגת מידע חיוני למחתרת - אפילו אבא קובנר, מפקד פ.פ.או., הדגיש זאת בעדותו ליהושע סובול בשנות ה-80 עבור כתיבת מחזה על הגטו. קובנר וחבריו מהתנועה נמנעו מלהזכירה לפני כן, רק כאשר התבקש מידע "פיקנטי" על הגטו עבור כתיבת מחזה, נזכר קובנר במירה... אך לא נמנע מלשבחה: "אישיות יוצאת מן הכלל. נאמנות עיוורת יוצאת דופן..." מירה הייתה אחת מהנשים האמיצות, מילאה כל שהוטל עליה ללא שאלות או טענות ובנאמנות. קובנר מוסיף כי מירה נשלחה למשימה על ידי יורגיס במודע כי היא נשלחת למותה, אך בכל זאת לא שאלה אף שאלה, קיבלה את המוטל עליה והלכה למלא את המשימה... גם קובנר לא מבין מדוע הוצאה להורג ותוהה מדוע חשדו בה - הוא לא מציין שהיה קשר כלשהו של פ.פ.או. להוצאתה להורג.
מירה לא זכתה לתהילה כמו שזכו להן נשים לוחמות אחרות כמו רוז'קה קורצ'אק, ויטקה קמפנר, צביה לובטקין, חייקה גרוסמן ועוד רבות אחרות.
עצוב מכל שמירה זכתה לרגע קטן של תהילה מעוותת במחזה של יהושע סובול, "אדם", שהועלה בשנות ה-80 בתיאטרון הקאמרי - כמובן שאין כלל דימיון בין הדמות בהצגה למירה גוניונדסקִיס, אך מדובר בהצגה ולא בחיים ובהצגה לא יודע הקהל מהי המציאות ומהו הדימיון. ההצגה ירדה ומירה נשארה אלמונית.
לא ניתן לדעת בוודאות אם הייתה זו החלטת מחתרת הגטו לחסל את מירה או של המטה הפרטיזני בנארוץ' בפיקודו של היהודי יורגיס.

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות