סוויר

העיירה סביר (סוויר)

העיירה סביר נמצאת כ-80 ק"מ מוילנה, בירת ליטא, במחוז סבינציני. שכנותיה הקרובות ביותר הן העירות: קובילניק, מיכלי-שוק, סבינצין, לינטופי, הודצישוק, פוסטבי, אושמני וסמורגון.

העיירה השתרעה על שפת אגם די גדול, ממנו יצא נחל שנשא את מימיו אל הוויליה, יובל הנהר נימן. במבואותיה של העירה הועבר גשר- עץ על פני הנהר ששמש מעין שער- כניסה ראשי למקום.

במרכז התרומם תל שהתפרסם בסביבה בשמו "ההר הסביראי", עליו הקים נפוליאון עמדה צבאית חשובה בימי מסעו לרוסיה. העירה נוסדה בסוף המאה ה-18 ומשפחות יהודיות אחדות נזכרות כבר במסמכים ממשלתיים משנת 1770. לאחר גרוש היהודים מהכפרים החל הישוב לגדול ולהתפתח ולפני מלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה היהודית קרוב ל200 משפחות, 1100 נפשות.

שרפה גדולה פקדה את העירה בסוף המאה ה-19 וכמעט כל בתי המגורים עלו באש. תושביה הקימו מהר את הריסותיה וכוננוה מחדש.

היהודים עסקו ברובם במסחר קמעוני. רק סוחרים מועטים עלו לדרגת סיטונאים. כמה עשרות משפחות התפרנסו מחקלאות וממלאכה.

בסביר הייתה קהילה יהודית לא גדולה, אבל פעמו בה חיים תרבותיים וחברתיים ערים, תוססים ורב-גווניים. ביה"ס העממי העברי מיסודה של "תרבות" עמד על רמה פדגוגית ניכרת.

אירגוני הנוער שהיו מסונפים לתנועת א"י העובדת: החלוץ, החלוץ הצעיר והשומר הצעיר שקקו חיים, פעלו, הפעילו וריכזו מסביבם כמעט את כל הנוער היהודי.

בעיירה התקיימו לתפארת מוסדות ציבוריים לעזרה הדדית: משמרת חולים, גמילות חסד ובנק עממי.

מרץ רב וכוחות מחשבה השקיע הנוער בקיום חוג דרמטי שהצליח לבצע כמה הצגות משוכללות. התזמורת של כלי נשיפה שהוקמה על ידי אגוד הכבאים המתנדבים, שמשה מכשיר מעולה בארגון על פעולה תרבותית וסיעה להצלחת ההופעות הציבוריות השונות. על יד ארגוני הספורט (" מכבי והפועל") פעלו כל מיני סקציות ובראשן רכשו להן שם טוב קבוצות כדור- הרגל.

הספריה הציבורית מנתה כ-3000 ספר ממיטב הספרות העברית, האידישאית והעולמית.

מבחינה כללית עמדה האוכלוסיה היהודית על דרגה תרבותית נאותה. כמעט בכל בית יהודי קראו עתון יומי שהופיע בוורשה או בווילנה.

מחוסרי האמצעים נהגו לחתום על עתון במשותף, שתים-שלש משפחות על עתון אחד. כלם השתוקקו לדעת על הנעשה בעולם ובא"י. מרצה אם נזדמן לעיירה, מצא בה תמיד קהל דרוך ומקשיב.

הדור הקשיש התמיד לשבת מדי ערב בבית המדרש ולשמוע הסברה של דף-גמרא.

בקיצור: כל החוגים היו צמאי-דעת ותאבי-השכלה והורים רבים מנעו פת מפיהם על מנת לשלח את ילדיהם לווילנה- עיר הפלך לשם לימוד והשתלמות.

כל יוצאי סביר, באשר הם, במדינת ישראל, באירופה ובאמריקה, קשורים לעריסת ילדותם זו בלב ובנפש, וזוכרים אותה ברטט, בחרדה ובאהבה.

עם חורבן קהלת סביר בימי השואה האיומה שעברה על כל היהדות האירופאית בתקופת מלחמת העולם השניה הפסיק לפכות מעין יהודי זך וטהור; חדל לפעום לב יהודי טוב ומיטיב; נהרס קן תרבותי, בו מצאו מחסה עשרות בשנים אבותינו, אחינו ואחיותינו, הישרים והתמימים, אנשי עמל ועבודה, מסורים ונאמנים לעם ישראל ולארץ ישראל.

מי יתן וגם בנינו ובנותינו ישמרו בלבם לנצח את זכר קדושי קהילת סביר ויזכירום כמונו באהבה ובהוקרה.

ותהיה זו נחמתנו ביגוננו העמוק על אבדן יקירנו ומחמדינו.

*כל הנ"ל נכתב ע"י דר' חנוך סבירוני והועתק מילה במילה מתוך הפתיח לספר הזכרון "אונזער שטעטעלע סוויר".

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות