קוז'נייץ

(במקורות היהודיים קורניץ, ברוסית KURENEC)

עיירה במחוז מינסק, בלורוס. עד למלחמת העולם השנייה במחוז וילנה, פולין.

קורניץ מוקפת ביערות ויושבת על צומת דרכים ועל מסילת רכבת. בגלל מיקומה סבלה העיירה בעבר מפלישות של צבאות זרים.

מצבות בבית העלמין היהודי העתיק מעידות על קיום קהילה יהודית שם כבר בראשית המאה ה-18. במאות ה-19 וה-20 הייתה קורניץ מוקפת בעיירות שהיו בהן קהילות יהודיות.

במפקד אוכלוסין בשנת 1867 נמנו בקורניץ 1,325 יהודים בתוך אוכלוסיה של 1,955 נפשות.

בשנות ה-60 של המאה ה-19 היתה קורניץ מרכז רוחני לקהילות הסביבה, מפורסמת בתלמידי חכמים שלה ומרכז ליהודי לובביץ' במחוז. רוב היהודים בקורניץ היו מחסידי חב"ד, ויחסים טובים שררו בינם לבין מיעוט המתנגדים במקום. ר' זלמן קורניצר נחשב ראשון החסידים בעיירה ואליו הצטרפו יהודה לייב עפרון, ר' יהודה זוסמן, ר' יוסף הלוי והגאון ר' זישקה.

בעיירה היו ארבעה בתי כנסת, בכללם מנין אחד, והם היו מלאים מפה לפה בשבתות ובחגים. בין הרבנים שכיהנו בקורניץ היו: העילוי ר' יעקב לנדא, הרב הגאון ר' זישקה ור' משה אהרון פלדמן הרב האחרון של העיירה; הוא נספה בשואה.

בין מוסדות הצדקה היו: "גמילות חסדים", "הכנסת כלה" "מעות חיטים" ו"מתן בסתר".

מקור פרנסתם של יהודי קורניץ היה השוק במרכז העיירה, ובו בתי מלאכה קטנים וחנויות של יהודים. רוב הלקוחות היו איכרי הכפרים בסביבות העיירה. אצלם מצאו את פרנסתם הדלה גם רוכלים יהודים שחיזרו על בתי הכפר.

רק מעטים היו אמידים, רוב היהודים בעיירה חיו בדחקות ובגללה עזבו צעירים את העיירה לערים הגדולות ואף היגרו לארצות הברית.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1919-1918, החלה פעילות ציונית בקורניץ. נוסד בית הספר העברי "תרבות" ופעל עד פרוץ מלחמת העולם השניה (1939). רמת הלימודים בבית הספר נודעה כגבוהה ביותר והדיונים בנושאי ספרות שהתקיימו בו היו לשם דבר בסביבה.

הוקמו סניפים של הסתדרות הנוער הציוני: "צעירי ציון" ו-"חרות ותחיה". סניף "החלוץ" נפתח בשנת 1922, כאשר התארגנו סניפים כאלה בכל המחוז. צעירי "החלוץ" עברו הכשרה חקלאית, לקראת עליה לארץ-ישראל, בחווה החקלאית "טרומפלדוריה" שליד וילנה. כן היה במקום סניף של ה"שומר הצעיר".

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) חיו בקורניץ כ-1,500 יהודים.

תקופת השואה:

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הגרמנים, ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נמסרו שטחי מזרח פולין לידי ברית המועצות.

אחרי מתקפת גרמניה על ברית המועצות ב-22 ביוני 1941 ונסיגת הצבא האדום, השתררה בהלה בקרב היהודים בקורניץ והם ניסו לברוח מזרחה לתוך ברית המועצות, מקצתם הצליחו.

עם כניסת הגרמנים לעיירה הוטלו הגבלות על היהודים וחייהם נעשו קשים מיום ליום. הגיעו ידיעות על רצח בעיירות הקרובות, ויהודים ברחו ליערות ובנו להם מקומות מיסתור.

כבר בראשית ימי הכיבוש הנאצי קם בקורניץ תא מחתרת שמטרתו הייתה לפגוע בכל דרך אפשרית בצבא הגרמני. צעירים רבים מבני העיירה יצאו ליערות כפרטיזנים לוחמים. אחרי המלחמה הם זכו להכרה, צויינו לשבח ואחדים אף עוטרו באותות הצטיינות.

האוכלוסיה היהודית של קורניץ הושמדה בהדרגה, מדי פעם היו הגרמנים מוציאים להורג בעיירה יהודים יחידים, אך ביום שמחת תורה שנת תש"ב (סתו 1941), רצחו הגרמנים בעיירה 54 יהודים, כעבור זמן מה רצחו 33 יהודים ואחר-כך 13 מבני הקהילה.

ביום 9 בספטמבר 1942, שלושה ימים לפני ראש השנה תש"ג, ב"אקציה" (פעולת חיסול") של הגרמנים בעיירה, הובלו למוות כל היהודים שנותרו, 1,040 נפש, זקנים, צעירים, נשים וטף, כולם נרצחו במקום באותו היום.

מקור: בית התפוצות

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות