אליטוס

 

אליטוס Alytous

(בפי היהודים: אליטה, ברוסית: OLITA)

עיר מחוז על גדות הנהר ניימן, דרום ליטא.

בימי הביניים עברו דרכי האבירים של מסדרי הצלבנים באליטוס וסביבתה. מסוף המאה ה- 14 היה המקום חלק מהנסיכות הגדולה של ליטא ואחר כך - בממלכת פולין-ליטא. ב- 1581 היתה אליטוס לעיר ולמרכז כלכלי. בסוף המאה ה- 18, עם החלוקה השלישית של פולין סופח המחוז לרוסיה ועד למלחמת העולם הראשונה היה חלקה המערבי של העיר שייך לפולין והמזרחי לרוסיה. בימי ליטא העצמאית בין שתי מלחמות העולם התאחדו שני חלקיה לעיר מחוז אחת.

הקהילה היהודית באליטוס היתה מהראשונות בליטא. בבית העלמין נמצאו מצבות מהמאה ה- 16. ב- 1765 ישבו בה 360 יהודים משלמי מס גולגולת. ב- 1897 חיו בקהילה 482 יהודים (33 אחוזים מכלל האוכלוסיה) ובשנת 1923 הגיע מספרם ל- 5,000 איש בקירוב.

עד לאיחוד שני חלקי העיר היו בה שתי קהילות נפרדות ולכל קהילה רב משלה. הרב האחרון שכיהן בקהילה (המאוחדת) היה ר' יהודה יבלונסקי.

בימי ליטא העצמאית היו יהודי אליטוס מהראשונים שהתארגנו במסגרת האוטונומיה שנתנו השלטונות ליהודים. בראשם עמד חיים קרצ'מר לימים יושב-ראש ועד הקהילה. מוסדות הקהילה כללו: בית ספר עממי ותיכוני מרשת "תרבות", "חדרים", ישיבה וספרייה גדולה.

לפני מלחמת העולם הראשונה ישבו בסביבות אליטוס יהודים בעלי אחוזות. בימי ליטא העצמאית נושלו חלק מהם מאדמותיהם וקצתם עסקו אחר כך בגידול ירקות ובגינון.

רוב יהודי העיר התפרנסו ממסחר. בבעלות יהודים היו רוב בתי העסק וכשלושים בתי מלאכה ותעשיות זעירות (ביניהם שתי טחנות קמח ושתי מנסרות). יהודים רבים עבדו כספקים לצבא.

גם ענף הקייט שימש מקור פרנסה לעשרות משפחות יהודיות.

במקום פעלו שני בנקים של היהודים: הבנק העממי, ובנק פרטי.

פעילות ציונית רבה היתה באליטוס, היו בעיר סניפים של כל המפלגות הציוניות, סניף של ה"חלוץ", ושל תנועות נוער ציוניות אחרות. בני נוער רבים עלו לארץ ישראל.

יהודים היו פעילים גם במפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1941 חיו באליטוס כ- 4,000 יהודים.

תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות. באליטוס הקימו הסובייטים קסרקטינים ונמל תעופה צבאי גדול.

ביום הראשון לפרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות (22 ביוני 1941) הפציץ חיל האוויר הגרמני את העיר. בתים רבים עלו באש ויהודים רבים נהרגו. ליטאים לאומנים חמושים התארגנו בעיר ואיימו על הכפריים שלא יסתירו יהודים. אחרי כיבוש העיר בידי הצבא הגרמני, פנו אותם ליטאים למושל הצבאי הגרמני של העיר והתנדבו "לטהר" את האיזור מתושבים בלתי רצויים. ה-EINSATZGRUPPEN "עוצבות המבצע" שהתלוו אל הצבא הגרמני במטרה להשמיד יהודים (כיסודות עויינים לרייך) גייסו כוחות מקומיים לביצוע תכניתם ונסתייעו בליטאים הלאומנים.

הממשל הצבאי של ליטא הכבושה הטיל הגבלות על היהודים ברוח חוקי הגזע הנאציים. גיטו יהודי נתחם באיזור הדל ביותר של העיר. תנאי רעב, מאסרים תכופים, התעללויות ורציחות הכבידו על קיום חיים מאורגנים בגיטו.

באמצע חדש אוגוסט 1941 נלקחו יהודי אליטוס ליער סמוך לעיר ושם נורו לתוך בורות, שחפרו שבויי מלחמה סובייטים.

באותו מקום נרצחו גם כ-1,000 יהודים מהסביבה, שהובאו תחילה לבית הסוהר של אליטוס. בין 13 באוגוסט ל-9 בספטמבר 1941 נרצחו שם 2,229 יהודים מאליטוס והסביבה. הם נורו בידי גרמנים, ובידי שוטרי העזר הליטאים.

ידוע על שלושה אתרי רצח בסביבת אליטוס, שבהם הוצאו להורג יהודים, קומוניסטים ושבויי מלחמה: בעיר עצמה נורו 42 גברים יהודים ביום 23 ביוני 1941.

ביער הסמוך לעיר, במקום בו היו קסרקטינים של הצבא האדום נרצחו בין יולי 1941 לאפריל 1943 כ-35,000 אנשים, רובם שבויי מלחמה.

באותו המקום נרצחו בין חודש מאי 1943 ליוני 1944 כ-60,000 - 70,000 גברים נשים וילדים, רובם מפונים מהאיזורים המזרחיים של ברית המועצות.

הקהילה היהודית אחרי המלחמה

אחרי המלחמה פנו שרידי הקהילה היהודית באליטוס אל השלטונות בבקשה להנציח את הנרצחים. רק בשנת 1959, אחרי שנים של הזנחה, טיפלו השלטונות הסובייטים בקברי האחים באתר הרצח והציבו שם מצבת זכרון ועליה כתובת האומרת, ששם הובאו לקבורה אזרחים סובייטים ושבויי מלחמה, קרבנות הרוצחים הנאצים.

חיי היהודים לא חודשו אחרי המלחמה במקום ואין בה יהודים. נותר מבנה בית המדרש והוא משמש כמחסן למלח.יש עליו שלט ביידיש המציין שהיה במקום בעבר בית מדרש.

בעיירה היו שני בתי עלמין יהודיים. אחד נהרס לגמרי והשני שרד. בשנת 1990 הוא הוקף בגדר ונקבע בו שער נעול.בבית העלמין נותרו מספר מצבות.

מקור: בית התפוצות

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות