ספריית שטראשון

ויקיפדיה

במעגל הרחב של הפעילות הספרותית במאה ה-19, מרכיב מרכזי היה אוספי הספרים הפרטיים, ולאחר מכן אף הספריות המקומיות . לעומת אוספי ספרות דתית קאנונית בשלהי המאה ה - 18, הרי כבר באמצע המאה ה - 19 ניתן למצוא בכמה מהאוספים האלה , דוגמת האוסף הידוע של מתתיהו שטראשון, ספרות יפה, ספרי מדע פופולרי , ספרי מסעות ועוד . האוספים האלה שימשו גם מקור מידע וגם מרחב אינטלקטואלי עבור צעירים יהודיים מקומיים שגילו עניין בהשכלה ונאורות.

"ספריית שטראשון" בוילנה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי, נוסדה מאוסף הספרים הענק של ר' מתתיהו שטראשון, חוקר ומשכיל עברי שהיה ביבליופיל דגול, אספן כפייתי, שהקדיש לספרייתו את מיטב כספו וכוחותיו. הוא הצליח לרכוש עבור ספרייתו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס, ואף כמה אינקונבולות, ובהם "מבחר הפנינים" של ר' שלמה אבן-גבירול, אחד הספרים העבריים הראשונים שנדפסו עם המצאת הדפוס. ר' מתתיהו שטראשון, שנפטר בשנת 1885, הוריש את ספרייתו, ובה 5,739 כרכים (מספר עצום לגבי אמצע המאה התשע עשרה), לקהילת וילנה. בשנת 1889 יצא לאור הספר "ליקוטי שושנים", שהוא קטלוג המפרט את כל הספרים שבאוסף. בשנת 1892 נפתחה הספרייה לציבור, בבית שבו התגורר מתתיהו שטראשון.

בשנת 1901 עברה למבנה חדש בחצר בית הכנסת הגדול של וילנה. בשנת 1902 היא נפתחה לקהל, והייתה מהספריות הציבוריות היהודיות הגדולות והחשובות בעולם.

עיתון הארץ

מנהל הספרייה היה שמואל שטראשון ולאחריו יצחק שטראשון. הספרן הראשי היה חייקל לונסקי, שנשא במשרה זו עד לחיסול הספרייה בידי הנאצים. לונסקי לא נעזר בקטלוגים, הוא ידע על פה את כל אוצר הספרים ומיקומו עד ליומו האחרון, כולל בשנות הגטו האפלות, כשנרצח על ידי הצורר הנאצי בעומדו על משמרתו.

באוגוסט 1903 ביקר ד"ר תיאודור הרצל בווילנה. לכבוד ביקורו של האורח הנכבד החליטה הנהלת הספרייה להכין ספר זהב. אך שלטונות הצאר הרוסי הטילו מגבלות על ביקורו ואסרו את כניסתו לספריית סטראשון. מאות מבקרים, גדולי תורה וחוכמה, נגידים, סופרים וראשי המוסדות בפזורה היהודית בעולם ביקרו בספרייה וחתמו את שמם בספר הזהב, ביניהם: הברון דוד גינזבורג; ההיסטוריון שמעון דובנוב; הסופר שלום עליכם; מנחם אוסישקין – נשיא ההסתדרות הציונית; הסופר שלום אש; הסופר י"ד ברקוביץ'; נחום סוקולוב; דוד וולפסון; ש' אנ-סקי; השחקן אברהם מוברסקי, הסופר אופטושו, הסופר פרץ הירשביין, הסופר ה' לייוויק ח"נ ביאליק, זלמן שניאור, ברל כצנלסון ומארק שאגאל.

אחד מאוצרותיה של "ספריית שטראשון" היה "ספר המבקרים" הייחודי שלה, שבו רשמו את רשמיהם גדולי הספרות היהודית והעברית, ובהם ח"נ ביאליק, שלום עליכם, דוד ברגלסון, תיאודור הרצל, ברל כצנלסון, מארק שאגאל, ורבים אחרים.

"ספריית שטראשון" וספרניה עמדו בקשר רצוף עם "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", שהוקם בירושלים.

בשנות השלושים היו בספרייה כ-35,000 כרכים. לאחר כיבוש וילנה בידי הנאצים פעלה הספרייה בגטו וילנה. הנאצים חמסו את האינקונבולות ושלחו את הספרנים, כמו את יתר תושבי הגטו, למוות בפונאר. אוצרות הספרייה הועברו בארגזים למחסן בפרנקפורט.

עם כיבוש גרמניה בשנת 1945, מצא הצבא האמריקאי את מחסן הספרים בפרנקפורט, ובו שלושה מיליון ספרים שנגזלו מיהודים, ובהם 25,000 ספרים שמקורם בספריית שטראשון. חלקם הועברו לייוו"א (YIVO) בניו יורק, וחלקם לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

מקור: ויקיפדיה

מתוך: סיפורה של ספרייה שהיתה מרכז התרבות של יהדות וילנה / נתן כהן עיתון הארץ 7.4.13 

למרות התנגדותו הנחרצת של מתתיתיהו שטראשון לתנועת חיבת ציון, היו אלה דווקא ציוני וילנה שהוציאו לפועל את צוואתו בנוגע לספרייתו. ביוזמתם נחנך מבנה חדש ומרווח לספרייה, בסמוך לבית הכנסת הגדול (1902). בתנאים שהציבו הרשויות לפתיחת הספרייה נקבע שאסור להחזיק בה ספרים בפולנית (כדי למנוע מהיהודים אפשרות של הזדהות עם השאיפות הלאומיות של המיעוט הפולני בקיסרות הרוסית, מיעוט שכבר הספיק לעורר את חמת השלטונות).

קיומה הכלכלי של הספרייה מעולם לא היה מובטח לאורך זמן, בוודאי לא ביד רחבה. הוועד המנהל של הספרייה נאלץ חדשים לבקרים לפנות לגורמים שונים בבקשה לסייע לקיומה החומרי ולמצוא דרכים להמשיך את תפקודה גם כשנראה שכלו המשאבים לכך. באמצעות מגוון מקורות ארכיוניים מפרטת מחברת המחקר, פרידה שור, את שורת המשברים שפקדו את הספרייה ועומדת על הקשיים שבהפעלתה גם בזמנים טובים יותר לכאורה.

הספרייה היתה פתוחה לקהל בימי חול בין השעות 11:00 ל-15:00 ובין 18:00 ל-22:00. בימי שישי היתה הספרייה פתוחה בשעות הבוקר ובשבתות - בשעות אחר הצהריים (ללא כל חילול שבת). ב-1904 נפתחה מחלקת השאלה, שפעלה בנפרד מן הספרייה המרכזית (ממנה אסור היה להוציא ספרים אלא באישור מיוחד וחריג). שאילת ספרים ממחלקת ההשאלה היתה מותרת לכל ונעשתה תמורת פיקדון חד פעמי בסך 50 קופיקות ועירבון חודשי של 10 קופיקות לספר.

לבד מהקטלוג המודפס הראשון של עזבון רמ"ש, “ליקוטי שושנים” (ברלין תר"ן), לא פורסם כל קטלוג מעודכן של הספרייה בכל עשרות שנות קיומה. אמנם נעשו עבודות רישום וקיטלוג, אך אף אחת מהן לא באה לידי מיצוי. אוצר הספרים של הספרייה גדל הודות לתרומות רבות ועזבונות של אנשי רוח שראו בה קרן קיימת לאוצרות הרוח של עם ישראל. על פי נתונים סטטיסטיים רשמיים נמנו בספרייה בשנת 1928 כ-25,000 ספרים, בשנת 1935 - כ-35,000 ספרים, וערב פרוץ המלחמה עמד מספרם על כ-45,000.

כאוצרות רוח אחרים במזרח אירופה הקיץ הקץ על ספריית שטראשון כבר בהשתלטותה של ברית המועצות על וילנה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. כחלק מפירוק הקהילה ומוסדותיה נמסרה גם הספרייה ע"ש שטראשון לידי ה"קומיסריון להשכלה" ולמן 1 בנובמבר 1940 הוסב שמה ל"ספרייה עממית מס' 4". תכולתה הועברה לבדיקת "כשרות" וחלקים גדולים ממנה הוחרמו.

עם השתלטות גרמניה הנאצית על חלקי ברית המועצות שנכבשו במבצע ברברוסה נעשו מעשי השוד של אוצרות הרוח טוטאליים ואלימים יותר. יצחק שטראשון, שניהל את הספרייה על שם קרוב משפחתו, לא יכול היה לעמוד נוכח החורבן ברוח ובחומר ושם קץ לחייו כבר בתחילת הכיבוש הגרמני. במסגרת "מטה (אדולף) רוזנברג", ראש המכון הגרמני "לחקר שאלת היהודים", נתמנתה קבוצה של אנשי רוח יהודים, ובראשם הספרן הרמן קרוק וסגנו החוקר וההוגה זליג קלמנוביץ, לצורך מיון וסידור עשרות אלפי הספרים שנאספו מספריות וילנה אל בניין המכון המדעי היהודי (ייוו”אָ), לצורך שילוחם לגרמניה. חבורת אינטלקטואלים זו, שכינויה היה "בריגדת הנייר", היתה תא מחתרתי לכל דבר ועניין, ובסיכון חייהם של העוסקים במלאכה הוברחו למקומות מסתור "אלפי ספרים ועשרות אלפי מסמכים בין מארס 1942 לספטמבר 1943" (עמ' 195), החודש שבסופו חוסל גטו וילנה. בו זמנית המשיכה ספריית ייוו"אָ לתפקד כספרייה המשרתת קהל קוראים ומשמשת מקום מפגש לחברי המחתרת הלוחמת של הגטו.

לאחר המלחמה נמצאו שרידי ספריית שטראשון, ושרידי הספריות האחרות, מפוזרים במקומות שונים, רבים מהם בסכנת כיליון מיידי. עשייה נחושה מצדם של אברהם סוצקבר, שמרקה קצ'רגינסקי, לוסי דוידוביץ' והנהלת ייוו"אָ בניו יורק הצילה עשרות אלפי ספרים ומסמכים מכליה ובהם גם תכולת ספריית שטראשון, אך לא כולה.

עיתון הארץ

 

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות