לוח החורבן

לוח החורבן / ד"ר אהרון עינת, תרגום מיידיש מהחוברת "חזרה לווילנה – 50 שנה אחרי"

1941 – תש"א

יוני 22, כ"ז סיוון – גרמניה הנאצית פותחת במלחמה נגד ברית המועצות; אלפי יהודים יוצאים לדרך אל הגבול הסובייטי.

יוני 24, כ"ט סיוון  – הצבא הגרמני כובש את וילנה; רדיפת יהודים בדרכים; מתחיל הגיהינום הנאצי.

יוני 25, ל' סיוון    – קבוצה של פעילי ציבור – יהודים ולא-יהודים – מוחזקים כבני ערובה.

יוני 27, ב' תמוז   – משטרת המתנדבים הליטאית מתחילה לחטוף יהודים "לעבודה".

יולי 4, ט' תמוז     – צו: על היהודים לשאת טלאי לבן; ייסוד היודנראט הראשון.

יולי 8, י"ג תמוז    – צו: חל איסור על יהודים לנוע ברחובות המרכזיים.

יולי 10, ט"ו תמוז  – אקציה ברחוב שפיטאלנה: 123 יהודים נורו כ"עונש" על כך שיהודים ירו בגרמני; קבוצה אחרת של יהודים נרצחת ביער בורבישק ללא שום הסבר.

יולי 11, ט"ז תמוז  - רצח המוני ראשון של יהודי וילנה בפונאר.

יולי 12, י"ז תמוז   – אקציית הרבנים: תופסים רבנים והורגים אותם לאחר עינויים.

יולי 13, י"ח תמוז  – אנשי גסטאפו חוטפים יהודים ברחובות.

יולי 14, י"ט תמוז  – אקציית זארצ'ה: יהודי זארצ'ה מובלים למוות.

יולי 15, כ' תמוז    - צו: הטלאי הלבן מוחלף בצהוב; משטרת האיפאטינגה הליטאית מקבלת את  המשימה של חטיפה שיטתית של יהודים ומשתמשת בה להרג גברים יהודים.

יולי 17, כ"ב תמוז – אקציית נובוגרוד: 800 יהודים מובלים למוות.

אוגוסט 3, י' אב    – צו: חל איסור על יהודים ללכת על המדרכות ולהימצא ברחוב אחרי השעה שש בערב.

אוגוסט 6, י"ג אב  – צו: על היהודים לשלם "תרומה" (קונטריבוציה) בסך 5 מיליון רובל.

אוגוסט 7, י"ד אב  – הועברו שלושה מיליון רובל לממשל הגרמני; הנציגים היהודים – אליעזר קרוק ושמואל פייטוכובסקי - נורים למוות.

אוגוסט 24, א' אלול - מעצר של ד"ר יעקב ויגודסקי – ראש הקהילה הזקן.

אוגוסט 31–ספטמבר 1, ח'–ט' אלול – "הפרובוקציה הגדולה": הרג של 5,000 יהודי וילנה.

ספטמבר 6, י"ד אלול – גירוש יהודי וילנה לגטאות: כ-29,000 לגטו 1 וכ-11,000 לגטו 2.

ספטמבר 7, ט"ו אלול – יהודים מהרחובות פוהולאנקה, אנטוקול, לידה, קאלווארייסקה ואחרים נדחסים בכלא לוקישקי; בגטו מוקם יודנראט ומשטרת הגטו.

ספטמבר 15-12, כ'-כ"ג אלול – היהודים מכלא לוקישקי מובלים למוות בפונאר.

ספטמבר 20, כ"ה אלול – אקציית טרקאי: 550 יהודי טרקאי נרצחים.

 

1941 - תש"ב

ספטמבר 23-22, א'-ב' תשרי, ראש השנה – אקציית ויילוטשאן: 1,000 יהודי וילנה מבריגדות הכבול בקנה, שומסק, קאמאראבה ו-3,000 יהודים מעיירות ניי-וילייקה, טורגל, יאשון, מדניק, רוקאן נורים למוות בפונאר.

ספטמבר 28-27, ו'-ז' תשרי – אקציית סוויינציאן, הרג יהודי סוויינציאן, היידושיק ואיגנאלינה.

אוקטובר 1, י' תשרי – אקציית יום כיפור: 2,200 יהודים מגטו1 ו-1,700 יהודים מגטו 2 נורים למוות בפונאר.

אוקטובר 4-3, י"ב–י"ג תשרי – 2,000 יהודים מגטו 2 מובלים לפונאר.

אוקטובר 16-15, כ"ד-כ"ה תשרי, אסרו חג סוכות – 3,000 יהודים מגטו 2 מובלים לפונאר

אוקטובר 21, ל' תשרי – חיסול גטו 2, 2,500 יהודים מובלים לפונאר.

אוקטובר 22, א' חשוון – אקציית הזקנים.

אוקטובר 24, ג' חשוון – אקציית השיינים הצהובים: רק 3,000 יהודים מקבלים אישורי עבודה צהובים ו-9,000 מקרוביהם (לכל בעל שיין ניתן לצרף שלושה אנשים), להם ניתנת הרשות לחיות בגטו. האחרים נדונים למוות ומתוכם, 5,000 מובלים לפונאר.

נובמבר 5-3, י"ג-ט"ו חשוון – האקצייה השנייה של השיינים הצהובים, כ-1,200 יהודים הרוגים.

נובמבר 15, כ"ח חשוון – אקציית וורונובה: כל תושבי וורונוב, ביניאקון ו-265 יהודים מווילנה נורים למוות בעיירה.

דצמבר 4, י"ד כסלו – אקציית עובדי הגסטאפו: רצח 300 בני משפחה של עובדי הגסטאפו.

דצמבר 5, ט"ו כסלו – אקציית העולם התחתון: 160 הרוגים.

דצמבר 17, כ"ז כסלו – אקצייה ביַאדי, קימלישק ועיירות אחרות.

דצמבר 21-20, ל' כסלו-א' טבת, חנוכה - אקציית השיינים הוורודים: כ-400 יהודי וילנה נרצחים; התנגדות ומוות של האוז וגולדשטיין.

1942 - תש"ב

אפריל-מאי, ניסן-אייר – אקציות ביישובים איליה, דאלהינוב, דאקשיץ, ואסילישוק, וילייקה, קורנייץ, קריוויץ'.

מאי 12, כ"ב אייר – חיסול היישוב באיוויה.

מאי 15, כ"ה אייר – חיסול היישוב ניימנצ'ין.

יוני, סיוון – אקציות ביישובים דיסנה (3,000 יהודים), בראסלאב, גרמאנוביץ', דאקשיץ, דרויה, האלוביץ', זיאבקי, יאדי, לושז'קי, מיארי, ניי-פאהוסט, פודסוויליה, פליסה, פראזארוק, שיפה.

יולי 17, ב' תמוז – אקציית החיסול בדרויה, 2,500 יהודים; אקציית פוספיישק: 100 זקנים וזקנות בתירוץ של מנוחה בפוספיישק ומובלים משם למנוחת עולמים בפונאר

יולי 18, ג' תמוז – אקציית חיסול בשארקוישצ'נה – 1,800 יהודים.

יולי, תמוז – גטו גלובוקי הופך לנקודת ריכוז של שארית 42 יישובים יהודים מהסביבה.

אוגוסט 3', כ' אב – חיסול היישוב בוולוז'ין.

אוגוסט 17, ד' אלול – חיסול היישוב במיר.

1942 - תש"ג

אוקטובר, חשוון – חיסול היישוב בבודסלאב.

נובמבר 22, י"ג כסלו – חיסול היישוב בדונילוביץ', 900 יהודים.

דצמבר 25, ט"ז טבת – חיסול היישוב בפוסטוב, 2,500 יהודים.

1943 - תש"ג

פברואר, אדר א' – חיסול היישובים: אושמיאנה, מיכאלישוק, סול וסוויינציאן.

פברואר 17, י"ב אדר א' – הפרטיזנית ליזה מאגון נורית בגסטאפו.

אפריל 5, כ"ט אדר ב' – אקציית קובנה נורים למוות 5,000 יהודים מווילנה והסביבה בפונאר.

יולי 9 , ו' תמוז – הריגת יהודי וילנה שבמחנות עבודה קנה (200) ובזדאן (350)

יולי 17-16, י"ג-י"ד תמוז – איציק ויטנברג, מפקד הפפ"או, מסגיר את עצמו לגסטאפו, עובר עינויים ומתאבד.

יולי 27, כ"ד תמוז – אקציית הבריגדירים.

אוגוסט 6, ה' אב – המשלוח הראשון של 1,000 יהודי וילנה לאסטוניה למחנה ריכוז וייווארי.

אוגוסט 24-19, י"ח-כ"ג אב – משלוח שני לאסטוניה.

אוגוסט 20, י"ט אב – חיסול גטו גלובוקי עם יהודים שנותרו בחיים מהעיירות שכבר חוסלו: 6,000 יהודים מגלובוקי, וילנה, בילדוגי, בראסלאב, גרמאנוביץ', דאלהינוב, דיסנה, דרויסק, דרויה, היידוצ'ישוק, ואראפייווה, זאהאטיה, זיאווקי, לוז'קי, סוויינציאן, סקונצ'יקי, פודברודז, פאראיונובה, פאראפלושצ'ה, פליסה, פרוזארוק, שיפה ויישובים אחרים. באותו יום חיסול היישובים בקאזאן (300 יהודים) וניי-פוהוסט.

ספטמבר 1, א' אלול – התקוממות הפפ"או ברחוב סטראשון 12; מותו של מפקד קבוצה יחיאל שיינבוים; שילוח המוני לאסטוניה.

ספטמבר 14, י"ד אלול – ראש הגטו יעקב גנס נורה למוות בגסטאפו.

ספטמבר 16, ט"ז אלול – הקמת מחנה עבודה הק"פ. עם כ-1.000 יהודים, בנוסף למחנה קייליס שכבר היה קיים.

ספטמבר 18, י"ח אלול – הס"ס , האוקראינם וליטאים מכתר את גטו וילנה. האקצייה מתבטלת.

ספטמבר 23, כ"ג אלול – חיסול גטו וילנה: כ-7,000 יהודים צעירים וכשרים לעבודה מועברים לאסטוניה; נשים וילדים לסוביבור; זקנים וחולים לפונאר. 4 יהודים מוצאים את מותם בתלייה בכיכר רוסה: אסיה ביג, יענקל קפלן, אברשה כוויניק ולוין.

 

1944 – תש"ד

מארס 27, ג' ניסן – אקציות ילדים בשני מחנות העבודה שנותרו בווילנה: קייליס והק"פ.

ינואר – אפריל, טבת-ניסן – החזית מתקרבת; קבוצת יהודים שורפת את הגופות של 70,000 הרוגים בפונאר.

אפריל 15, אחרון של פסח – חלק ניכר משורפי הגופות בורחיםמפונאר דרך מנהרה שחפרו. רובם נתפסים ונורים למוות.

מאי, סיוון – 200 יהודים מהק"פ נרצחים במחנה קוזלובה רודה.

יולי 3-1, י"א-י"ב תמוז – חיסול שני מחנות העבודה בווילנה: הק"פ וקייליס. רצח של מעל ל-2,000 יהודים; קבוצת העבודה שעסקה באחזקת חצר הגסטאפו מועברת לפורט התשיעי בקובנה ושם נורים למוות ב-3 ביולי.

יולי 13, כ"ב תמוז – חיילי הצבא האדום נכנסים לווילנה הריקה מיהודים, הלוחמים היהודים מבסיסי הפרטיזנים מצטרפים אליהם.

1944 - תש"ה

ספטמבר 19, ב' תשרי, ראש השנה – 1,800 יהודים נורים למוות ונשרפים בקלוגה שבאסטוניה.

ספטמבר-דצמבר, תשרי-כסלו – 800 יהודים מתקבצים בווילנה המשוחררת.

1945 - תש"ה

ינואר 29, ט"ו שבט – 2,000 יהודי וילנה נורים למוות ומוטבעים בים הבלטי ליד פישהאוזן קניגסברג.

1946-1945, תש"ה-תש"ו – שארית הפליטה של וילנה והסביבה עוזבת. לאחר 500 שנים של חיים יהודיים מפוארים נותרה מירושלים דליטא עיר הקברים פונאר - תנצב"ה.

 

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות