שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב'תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

שמואל שרגא פייבוש בן שלום פייגנזון נולד בווילקומיר, רוסיה (ליטא). כבר מגיל צעיר התמחה בתחום הדפוס, ובהיותו בן 24 פיקח על הדפסת ש"ס ומשניות בדפוס שטֶטין שבפרוסיה (תרכ"ב–תרכ"ד, 1862–1864).

בשנת 1867 (תרכ"ז) התמנה לנהל את דפוס האלמנה והאחים ראָם של דבורה ראם (הרכבי) וגיסיה, ומאז ניהל אותו במשך כ-55 שנה, למעט הפסקה קצרה בשנת 1888. בשנת 1871 (תרל"א), במהלך ההכנות להדפסת ה"שולחן ערוך" בדפוס ראם, שיחד פייגנזון, לפי עדותו, את המומר יעקב ברופמן, ששימש כצנזור מטעם הממשלה, וקיבל את הסכמתו להדפיס גם את הסעיף העשירי בסימן שפ"ח שבחושן משפט, אותו הדפיסו דפוסים קדומים, מפאת ההלכה ה"אסורה" הנקבעת בו:"מותר להרוג המוסר אפילו בזמן הזה". תוך שהוא מסתפק בהערתו של שפ"ן הסופר בשולי העמוד בה הוא מבהיר שדין זה היה תקף רק בזמן מחבר השולחן הערוך, ולא בזמן הדפסת החיבור בווילנה. אך מחליפו של ברופמן סירב להסדר זה, בזמן הדפסת המהדורה השנייה של השולחן הערוך בדפוס ראם בשנת 1875, ודרש לשנות את הניסוח בגוף הספר: "היה מותר להרוג המוסר".

פייגנזון ריכז את המאמצים שהושקעו בעריכה ובהכנה לדפוס של מהדורת התלמוד הבבלי, הידועה בכינוייה "ש"ס וילנא", המשמשת בסיס לכל הדפסות התלמוד הבבלי שאחריה. והאחראי להדפסתה בין השנים תר"ם–תרמ"ו (1880–1886). מאמציו במיזם אדירים זה, מתוארים ב"אחרית דבר" המובאת בסוף עשרים הכרכים של התלמוד.

הוא גם היה אחראי למהדורת התלמוד הירושלמי של דפוס ראם, "דפוס וילנא", ואף חיבר לו פירוש: "רוח זקנים" – ליקוט מתוך ספרי הפרשנות "יפה עיניים" ו"נועם ירושלמי". נודעת חשיבות להקדמתו לתלמוד הירושלמי, הנקראת "שערי חומת ירושלים". כמו כן, עמד מאחורי שאר הפקות הדפוס הווילנאי, בהן בעיקר מהדורות של ספרי יסוד יהודיים רבים, שנחשבו בשעתן למהדורות מופת.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, תחת הכיבוש הגרמני, לא ניתן היה להמשיך במלאכת ההדפסה, אך פייגנזון ועמו קומץ פועלי דפוס, המשיכו להכין לדפוס ספרים חדשים, ומיד כשהתאפשר הדבר, המשיכו בהדפסה והביאו להתאוששות בית הדפוס. לאחר המלחמה טיפל פייגנזון במכירת בית הדפוס וההוצאה לאור מידי אלמנת הברון דוד גינצבורג, בעלי ההוצאה לאור מאז פטירת האלמנה דבורה ראם, לידי חיים כהן ובנו בנדט כהן (מת ב-1953; בהמשך היה בעליה של הוצאת "ילקוט", שהתמזגה לאחר מותו עם הוצאת עם עובד). ב-1922 פרש פייגנזון מעבודתו, והוא בן 85.

בזקנותו החל בעריכת חיבורו "עלבונה של תורה", שבו הוא מצביע על שגיאות, כמו גם טעויות מכוונות, שהשתרבבו לספרות הדתית בידי אנשי צנזורה ומדפיסים נוצרים.

פייגנזון זכה לזיקנה מופלגת ונפטר בשנת 1932 (תרצ"ב). נקבר בבית הקברות היהודי בווילנה.

מקור: ויקיפדיה

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות