חייקל לונסקי

חיים חייקל לוּנְסקי נולד בגרודנה, רוסיה, לשמואל אשר הלוי לונסקי, מלמד, ובן למשפחה שהתפארה בייחוסה לרב אריה לייב הלוי אפשטיין "בעל הפרדס". למד בישיבות סלונים ולידא ואחר כך הגיע לעיר וילנה. בתחילה עבד לפרנסתו בקלויז העתיק בעיר, וב-1895 התקבל לעבודה כספרן בספריית שטראשון. בווילנה נחשף לספרות ההשכלה וחבר לאגודות ציוניות. הוא החל לכתוב שירה עברית ואף הדפיס שני שירים בלוח ארץ ישראל של אברהם משה לונץ.

נישא לחיה בת הרב אברהם יעקב ברוק, נכדתו של רבה של סלונים, הרב מרדכי רוזנבלט מאושמינה (שב-1917 פרסם ביוגרפיה שלו). בני הזוג היו הורים לבן, משה, ולבת. בשנת 1912 נפטרה אשתו, בגיל צעיר.

לונסקי כתב הרבה על ההיסטוריה של יהדות וילנה ואישיה, והתמקד בקורות היהודים בעיר בתקופתו, תקופת מלחמת העולם הראשונה ובין מלחמות העולם. כתב מאמרים רבים לספרי-שנה, כתבי עת ולעיתונות. את רשימות הזיכרון שערך עוד בימי המלחמה לנספים כינס בספרו "מהגטו הווילנאי: טיפוסים וצללים, כתובים לעתות בצרה" (תרפ"א; הופיע קודם לכן ביידיש בשנת תר"פ 1920). בהקדמה שכתב לספר עמד השל ייבין על "אמנות התיאור והציור" המשוכללת של המחבר. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל להקלת מצוקת הפליטים, במיוחד בחורי הישיבה שהתכנסו בקלויזים שבעיר.

עם כניסתם של הגרמנים לווילנה נאסר, ושוחרר בסוף אוגוסט 1941, ערב היכנסם של יהודי וילנה לגטו. לונסקי ובתו, מורה בתחילת שנות השלושים לחייה, נספו יחד בגטו וילנה ב-1942.

אחותו הצעירה, אידה לונסקי (1889–1924), הייתה מורה וסופרת ילדים בווילנה.

לונסקי תואר כ"הספרן השקט וטוב הלב, שבמשך יובל שנות עבודתו בספריה, הפך לחלק בלתי נפרד ממנה" "מי לא זכה במבטו החם, המלטף והמעודד של הספרן חייקל לונסקי, שנראה תמיד נינוח וחגיגי ונכון-לסייע, וכאילו מכהן בקודש?", כתב שלום לוריא. שלום חולבסקי תיאר אותו כ"'בית הלל' [...] זקנו מאפיר, קשוב לקורא ובעל מבט חם, מלטף, מוכן בסבלנות להאזין לך, לבקשותיך [...] דמות מופת של אצילות וצניעות". לדבריו, "לאחר המלחמה הגיעו לאוזניי ידיעות – בייחוד מפיה של רוז'קה קורצ'אק, שפגשה אותו לעיתים בגטו – על מידת ההקרבה שגילה לונסקי בהצלת ספרים חשובים וכתבי יד יקרים מידי הנאצים; הוא היה מחביאם במחבואים ובמרתפים. אבא קובנר הגדירו "הפנקס החי של ירושלים-דליטא [=וילנה]" העיתונאי דוד פלינקר תיארו כ"אדם שקט [...] כמעט שלא נשמע קולו. אך סופרים ומלומדים ידעו, שיהודי ווילנאי שקט זה הוא אנציקלופדיה חיה. הוא ידע לא רק את מקום הִמצאו של כל ספר וספר, אלא גם את תכנם, את מחברם, וידע להגיד בדיוק נמרץ, היכן ואימתי נדפס הספר... [...] ר' חייקל ידע הכל וזכר הכל".

ההיסטוריון חוקר השואה ישראל גוטמן תיאר את לונסקי כ"יהודי למדן, בעל הדרת פנים, בקי בספרות ישראל מכל הדורות" וההיסטוריון וחוקר הספרות ישראל קלויזנר תיארו כ"בעל נשמה פיוטיות וטוב לב; חרד על קיום מצוות, אך מקורב למשכילים; ציוני, ומקובל גם על חברי מפלגות אחרות; עברי, ומקורב לאידישאים. בעבודתו בספרייה אהב לשמש את הקוראים, ובמיוחד השתדל למלא את רצון תלמידי-החכמים". לדבריו, לונסקי היה:

איש עממי וסופר עממי, מעורה בחיי השדרות הרחבות בווילנא, ידע את עבים ואת רחשי לבם ונתן ביטוי לסבלם ולשאיפותיהם. שופע טוב לב, עניו וצנוע, בחינת תלמיד חכם, המשמש בהתלהבות תלמידי חכמים, שהיו באים לבית-עקד הספרים ע"ש דיר מתתיהו שטראשון. מלבד ידיעותיו בהלכה, פרי לימודים בימי ילדותו ונעוריו, היה שמור בזכרונו אוצר בלום של ידיעות היסטוריות ואגדות על קהִלות ופרנסים, רבנים וסופרים, ובקיאותו בתולדות ווילנא, הייתה מופלגת ומיוחדת במינה. – הוא ידע את כל רחובותיה וסימטותיה, כל בתי-כנסיותיה ובתי-מדרשיה, כל בית ובית ברחובות היהודים, כל מרתף וכל עלית גג. ובגיטו ווילנא לא היה מורה-דרך טוב ממנו. הוא הכיר היטב את חיי העם הפשוט וחיי הטיפוסים השונים, מסביב לחצר בית-הכנסת.
מקור: ויקיפדיה

 

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות