תולדות האיגוד

תולדות האיגוד / מיכאל שמייביץ ז"ל

עם סיומה של מלחמת העולם השנייה הגיעו שרידי השואה לארץ ובפיהם בשורות איוב על השמדתם של יהודי וילנה. קבוצות פעילים יוצאי וילנה התאגדו והקימו בשנת 1946 את "איגוד יוצאי וילנה לעזרה והצלה". תקנון האיגוד, שחלקו מובא להלן, משקף צרכים הנובעים ממצוקות הזמן שעיקרם מתן עזרה לניצולים והנצחת קדושי העיר:

א."לדאוג לשיכון החברים, שמוצאם מווילנה או מסביבותיה, שהשתקעו או שישתקעו בארץ ישראל, וכן לדאוג לסידור החברים בחיים הכלכליים של הארץ"

ב. "לאסוף חומר בדבר קורות היהודים בעיר וילנה וסביבותיה, ובעיקר היסטוריה של יהודי וילנה בתקופת מלחמת העולם".

בחום, בדבקות ובלהט פעלו חברינו למען המטרות שהציב האיגוד. פעולות תרבות והרצאות, עצרות זיכרון, הקמת מקהלה - כל אלה התקיימו באולמות ומועדונים שונים בתל-אביב. העדר מקום של קבע גרם לתקלות ופגע ברצף הפעולות. כשהבשיל הצורך, הוחלט להקים את בית וילנה.

הוועד להקמת הבית ופעילי האיגוד התכנסו בבית הנשיא זלמן שז"ר, יליד מיר, שהיה קשור למורשת וילנה בכל לבו. הנשיא נתן את ברכתו והבטיח את תמיכתו בהקמת בית וילנה.

הוקם ועד שעם חבריו נמנו דוד יוטן, נתן בזיליאן, משה ויינשטין, גולדה גורדונוביץ – זכרם לברכה, וייבדל לחיים ארוכים - חיים שליט. הוועד החל במבצע איסוף תרומות מחברים בארץ ובחו"ל ולאחר שגם ארגון גלובוקי תרם כספים, התאפשרה רכישת הנכס, וחברי הארגון קיבלו חלק בבעלות עליו.

בבית וילנה התקיימה פעילות תרבותית ענפה, "ווילנער-קלוב" (מועדון וילנה), שאותה יזמו וניהלו במשך שנים רבות החברים לייבל קוריסקי ויחיאל בורגין, זכרם לברכה. אחת לשבוע התקיימו מפגשי חברים ובהם הרצאות והופעות אמנים.

כן הוקמה מקהלת וילנה, "ווילנער-כאָר", שמייסדה הראשון היה איש וילנה ז'ישלין ז"ל, הקיימת כבר כ-50 שנה. בתחילת דרכה היו במקהלה יותר מ-100 איש והיום שרים בה כ-30 נשים וגברים, בתוכם הגב' אלה שק ששרה בה מאז היווסדה. הגב' תמרה אייצס היא המנהלת המוזיקלית של המקהלה זה שנים רבות.

עם הסתלקות דור מייסדי האיגוד נשאר חלל ניהולי והמשך קיום הבית עמד בסכנה עקב הצטברות חובות ארנונה לעיריית תל-אביב.

במשך שנים התנהל מאבק עיקש למען הבטחת קיומו של בית וילנה המרכז את נכסי מורשת הקהילה וכולל "אוהל יזכור" - אתר ההנצחה לקדושי שואת יהודי וילנה. לאחר שהאיגוד התגבר על הקשיים חודשו במרץ רב פעילויות, כגון שיפוץ אולם הספרייה, תיוק מסמכים, תמונות ויומנים, מיחשוב ועוד, המאפשרים לחוקרים ולשוחרי מורשת וילנה להגיע אלינו.

הקמת אתר וילנה באינטרנט מהווה אף הוא מכשיר חשוב להאדרת קהילת וילנה - ירושלים ד'ליטא.

קבוצת פעילים מדור ההמשך נוטלים חלק משמעותי בחיי האיגוד ועבודתם הברוכה מאפשרת לכולנו להגשים את התוכניות ובעיקר להבטיח את המשכיותו של האיגוד.

בימים אלה, של ביסוס ותקווה, נזכיר את דור המייסדים, הפעילים ויושבי ראש האיגוד שהלכו לעולמם - אלה שהקימו את בית וילנה ויצקו בו יסודות חומריים ורוחניים שיישמרו לדורות הבאים.

 

הקמת בית וילנה / מיומנו של חיים לזרמוצאי שבת, ד' שבט תשל"א – 30.1.1971

ביום ראשון ה-24 לחודש זה בשעות הערב היינו מוזמנים לנשיא המדינה לרגל הכרזת הקמת "בית וילנה", אחד "המפעלים הווילנאיים" שעלה בדעתו של מישהו ורוצים להקימו כדי להנציח את העיר, את עברה המפואר.

ביש מזל לה לווילנה, אולי בשל גדולתה ותפארתה ומקומה הייחודי והמיוחד בהיסטוריה היהודית של הדורות האחרונים, אך עדיין לא זכתה וילנה להנצחה – לא בצורת ספר גדול ומקיף כדוגמת קהילות אחרות שנחרבו ואינן קיימות עוד, ואולי בשל ריבוי ה"גבאים" המטפלים או הרוצים לעמוד בראש מפעלים או מפעל הנצחה הראוי לשמו.

נכתבו מספר ספרים – ספרי הנצחה על וילנה על ידי בודדים, ביניהם גם ספרי "חורבן ומרד". מקיימים "מועדון וילנה", קיימת מקהלת וילנה, אחד מלך קרפינוביץ מוציא פנקס וילנה, בארצות הברית קיים ארגון נוסח וילנה (בונדאים), המתכנסים לפעמים, מקיימים אזכרות ורוצים גם כן להנציח את עירם. בניו-יורק מנציח את וילנה הסופר לייזער ראן על ידי הוצאת אלבום מפואר שכבר עלה רבבות דולרים וכנראה שמפעל זה עוד יימשך שנים רבות כי זהו גם מקור לפרנסה... קיימים ארגונים של יוצאי וילנה בהרבה ארצות תבל ואף קיים ארגון עולמי של יוצאי וילנה שדוקטור מרק דבורז'צקי הקימו וגם משמש לו נשיא. וכך אישים-גבאים ועסקנים שונים נמצאים על הגל הזה ובאחרונה עלה עליו גם ידידנו דוד יוטן, שמכהן כיושב ראש הוועד להקמת בית וילנה. אך כל העסקנים האלה לא מסוגלים להתאחד ולהסכים על מפעל אחד שיהיה ראוי לשמו, כי יושב ראש או נשיא יכול להיות רק אדם אחד ופרטנדנטים כה רבים...

ועל כן כל אחד ממשיך במפעלו וכולם יחד מהווים תמונה די עגומה להנצחתה של עיר זו.

ובכן, הוועד להקמת בית וילנה, כדי להכריז על המפעל הזה וגם לאסוף כספים, הכניסו לעניין את נשיא המדינה שניאות לקבל משלחת גדולה, שישים-שבעים איש, ושבפגישה זו יוכרז רשמית על המפעל הזה.

קדמו לפגישה דיונים ממושכים ובירורים ובחירת האנשים שיזכו בכבוד הגדול הזה וכמובן שבשביל יהודי פשוט, מן השורה, זוהי הזדמנות חייו להיות בבית הנשיא והקופצים היו רבים והמקומות מוגבלים – והיה שמח... וכמובן גם רוגז רב בין אלה שלא הוזמנו. לא ידעתי על כל הדבר הזה עד שיום אחד קיבלתי הזמנה לאירוע זה. אחר כך הסבירו לי שהקריטריון היה – אנשים חשובים, בולטים ואנשי כספים. בראש הוועד הזה עומדים יוטן, דבורז'צקי וסוצקבר וכמובן שהם סידרו את כל העניין. הם יישבו בנשיאות על יד הנשיא וגם יישאו נאומים לציין מאורע זה.

והנה בא והגיע היום המיוחל. המאושרים התקשטו ולבשו בגדי חג, בגדים חגיגיים ויפים, כיאה למאורע זה. כמובן שרוב האנשים מכירים איש את רעהו וגם אני מכירם. כנהוג בבית הנשיא באירועים כאלה מוגש ומוכן כיבוד קל ולאחר מכן מופיעים הנשיא ומלוויו.

ניהל את הערב המשורר סוצקבר אשר בעקשנות וקנאות עקבית לא מוציא מפיו אף מילה עברית וניהל את הערב באידיש. בפתחו את הטקס הוא הזמין לשבת בנשיאות על יד הנשיא את תת-אלוף יצחק ארד, קצין ראשי לצה"ל, את אבא קובנר ואת חיים לזר – להפתעתי הרבה והגדולה מאד, כי בעצם אינני וילנאי ודי בכך שהוזמנתי לטקס ותפסתי מקומו של וילנאי אמיתי. אכן הייתה זו הפתעה גדולה בשבילי וגם כבוד גדול, אם כי כבר פעמים רבות הייתי בביתו של הנשיא והוא מכיר אותי פנים (פעם אף הציע לי לכתוב ספר על ידי יוסף כצנלסון ז"ל, גיסו, לפי הזמנתו, אך לא קיבלתי את ההצעה).

נאם סוצקבר והקריא גם שיר אזכרה לווילנה, אנשיה ובתיה וכלי הבית – שיר חזק ויפה. נאם דוקטור דבורז'צקי שפירט את כל או רוב גדולי העיר מאז קיומה עד לחורבנה והזכיר גם את ז'בוטינסקי, את יוסף גלזמן, ומבין אלה שנשארו לפליטה גם את חיים לזר, ודיבר דוד יוטן– תכלית, מה רוצים לעשות וקרא לתרום ולהתרים ולבסוף נאם כמובן הנשיא שהעלה זכרונות מזמן שהותו בווילנה בשנת 1906. הוא התחיל את דבריו בהבעת ספקות כי בתים רבים הוקמו והם שוממים מתוכן ואדם וקיימת סכנה גם לגבי בית זה, אך מכיוון שהוא רואה התלהבות ורצון כזה – הוא נותן את ברכתו.

בדרך כלל היה זה ערב נעים ומפגש נחמד.

 

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות