הרב יחיאל הלוי סרואלוב 

הרב יחיאל הלוי סרואלוב  (ישרואלוב , ישראלי ) חי בשנים 1946-1879. היה רב ומחנך בבתי הספר "מוריה " ו"עזרא" בווילנה. בצעירותו היה מגיד מישרים בעיירות בפלך וילנה. ב-1902 ייסד את  אגודת  "תפארת בחורים" להפצת לימוד התורה בקרב  צעירי וילנה שלא  הלכו לישיבות. האגודה שכנה  בחצר בתי הכנסת - ה"שולהויף". ב-1922 נשרף הבניין, אך הוא הוקם מחדש לאחר מכן. בעקבות האגודה הוילנאית נוסדו אגודות דומות בכל ליטא.

ר' יחיאל  היה מראשוני הציונות הדתית, והרבה לנאום למען הציונות והקרן הקיימת לישראל. בשנת 1920 השתתף בהקמת  מרכז המזרחי  בווילנה עם עוד 12 מרבני העיר. בשנת 1921 הותקף ע"י חייל פולני שהחל למרוט את זקנו ובקושי ניצל ממנו.

לאחר אישור המנדט על ארץ ישראל על ידי חבר הלאומים, השתתף בישיבה חגיגית של כל המוסדות  הציוניים בווילנה, נשא בה ברכה ואף פירסם מנשר ברכה שהופץ בעיר.

את ילדיו חינך בבתי ספר עבריים, ושתים מבנותיו עלו לארץ ישראל בשנת 1922. בתו נחמה ובעלה שלמה אונגר נרצחו במאורעות תרפ"ט בחברון.

בשנת 1934 עלה לארץ עם אשתו וחלק מילדיו. לפני נסיעתו לא"י נערכה לכבודו תפילה חגיגית ב"כאר-שול" ("טהרת הקודש") ומאות ליוו אותו בצאתו. חוברת מיוחדת בשם "עלייתך לשלום" הוצאה לאור לכבודו. בארץ שימש כרב ומגיד שעור בבית הכנסת  על שם הגר"א בת"א. בנו שלמה נפל במאבק של המחתרת נגד הבריטים ושניים מבניו, ירוחם וישראל, נספו בווילנה ובנובו-סווינציאן