כאן התגוררו יהודים מאז המאה ה-16 ועד הימים הנוראים ב-1941. כאן הותר להם לחיות ולהתפרנס, בעיקר ממסחר וממכירת משקאות חריפים, ולהקים את בית הכנסת הגדול, שנבנה בראשונה ב-1572 ושוב ב-1633. כבר במאה ה-17 יצא שמה של העיר למרחוק כמרכז תורה. הגר"א, אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה שנודע כבקיא בתורה ובחוכמות חיצוניות, הגיף את שעריה של ליטא לפני החסידות. כך השתמרה כמעוז המתנגדים.
סימטאות הגטו הישן נראות בבירור בסרטו של יצחק גוסקינד, שצולם ברגע האחרון, ב-1939. כמה משמותיהן השתמרו: למשל רחוב הקצבים ורחוב הזגגים. רחובות אחרים
נקראים כך היום
בתרגום לליטאית,
כמו חלק מרחוב
הקצבים (Mesiniu)
ורחוב אנטוקולסקי.
בסימטה הזאת
נותרה קשת
יחידה, אחת מני
רבות שקישטו את
הגטו הישן.
