גדולי ישראל בארה''ב יצאו בימים האחרונים ב"קול קורא" חריג הקורא לכל מי שבידו לעשות השתדלות על מנת להשפיע על ממשלת ליטא ועיריית ווילנא לבטל את מה שמכונה במכתבם: "הפגיעה הנוראה וחילול מחפיר של אלפי הנפטרים הטמונים בבית העלמין היהודי העתיק".

מדובר בתוכנית כוללת הנמצאת בשלבי פיתוח עירוני שבמרכזה צפויה בניית מרכז קונצרטים ענק כולל שיפוץ נרחב של בנין ספורט ישן שנבנה בתקופת הקומוניסטים, סלילת דרכי גישה, ואלפי מקומות חניה בשטח בו היה ממוקם בית העלמין היהודי הישן.

העסקנים המטפלים בנושא מסבירים כי בשנים האחרונות נבנו כבר שני בניינים רבי מימדים בתוככי בית הקברות. בחפירת היסודות לבנין השני בשנת תשס''ה נזעקו גדולי ראשי הישיבות לקריאת יהודי ווילנה ורבה הראשי הרה''ג חיים בורשטיין, כאשר במהלך העבודות נתגלו עצמות ובשטח התגלגלו שברי שלדים, יצאה לווילנה משלחת של גדולי ראשי הישיבות הגאונים רבי אריה מלכיאל קוטלר ר''י בית מדרש גבוה - לייקווד, רבי חיים דוב קלר ר''י טלז - שיקגו, רבי אשר קלמנוביץ ר''י מיר- פלטבוש.

חברי המשלחת נזדעזעו בראותם את חילול הקודש המחפיר והתחננו לפני השלטונות לעצור את הבניה אך לדאבון לב הם המשיכו בחפירות, וכיום עומדים על תלם שני בניינים שנבנו בעידודה ובסיועה של ממשלת ליטא בקצה בית הקברות.

יצויין כי בית החיים ''שניפישוק'' על גדות ה''נעריס'' הוא בית העלמין הראשון ששימש את קהלת ווילנא מאז הווסדה משך כחמש מאות שנים. במקום זה טמונים אלפי נפטרים ובהם גדולי הדורות רבני חכמי ירושלים דליטא דורותיהם. המצבה הראשונה שהיתה קיימת עד כיבוש הנאצי, היתה של הגאון רבי מאניש חיות זי''ע אב''ד ווילנא שנת שצ''ו. כמו כן נשתמרו מצבותיהם של רבני ווילנא הגאון בית הלל שנת תס''ו ורבי אליהו קרמר ת''ע.

בבית עלמין זה כמו בבתי עלמין אחרים במזרח אירופה קברו בקומות - מפאת דוחק מקום ולפי החשבון טמונים בו רבבות נפטרים בתוכם גדולי ישראל רבים.

מכתב ראשי הישיבות (צילום: יעקב נחומי - פלאש 90)

על פי עדותו של הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ''ל כשחתם על כרוז של גדולי הדור בעת החפירות הקודמות בווילנא היה בביה''ח הזה שטח מגודר שבו נטמנו צדיקים נסתרים שלא הניחו לאדם להכנס לשם מפני קדושת המקום.

כעת לפי התכנית הנמצאת בשלבים מתקדמים תעלה הקמת מרכז התיירות בסך עשרים וחמישה מיליון יורו כאשר ממשלת ליטא מקציבה לזה סך 12 מיליון יורו, ובד בבד היא הגישה לאיחוד האירופי בקשה להקציב לשיפוץ המרכז המתוכנן בביה''ח .

גדולי העסקנים בארה''ב נרתמו להצלת ביה''ח, בראשם העסקן המפורסם ר' ברוך ד''ר ברנרד פרישמן מראשי וועידת האקדמאיים לשימור בתי עלמין, הרב פנחס הכט מנהל ישיבת מיר, והרב משה דוד נידרמן נשיא איחוד הקהלות של ווילימסבורג.

במכתבם כותבים ראשי הישיבות כי "באנו בשורות אלו להביע את חרדתנו, בדבר שמועה לא טובה כי באה על תכניות שלטונות מדינת ליטא ועירית ווילנא לחדש את השימוש בבניני הספורט ובבנין הבילויים השומם ''קאנצערט האל'' שהקימו הקאמוניסטים בשטח בית העלמין הקדוש העתיק בוילנא ששימש משך למעלה מארבע מאות שנה כמקום הקבורה היחיד בעיר גדולה לאלקים זו, ובו נטמנו רבים מגדולי ישראל לדורותם, קדושי עליון שרפי מעלה שמימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים, אשר רבו מלספור ובתוכם הגאון בעל באר הגולה, משפחת הגר''א ותלמידיו הגאונים, רבי זלמל'ע וואלוז'ינער, הגאון יעקב, החיי אדם, זי''ע.

"ולא עוד אלא שהשלטונות הקצו לכך הון רב ועצום לשיפוץ המבנים הנטושים והרעועים מחמת יושנם, מה שמלמד על תכניות העלולות בוודאות להרחיב ח''ו את מימדי הפגיעה בבית חיים קדוש וקדום זה.

"ואיככה נוכל לראות כבלע את הקודש ולהחריש אל מול הפיכת מקום קדוש ונורא אשר כזה למרכז אדיר של הוללות וקלות ראש אשר יש בזה בזיון נורא וחילול הקודש. ופשוט וברור כי כל בית הקברות בכל גבולו הישן המקורי בקדושתו הוא עומד. וכבר הרעיש בזה מרן הגרח''ע זלה''ה באגרותיו הרבים שהריץ למען הצלת בית החים דוויך=לנאו הכריע שאין מקום וסמכות להתפשר בזה כלל ועיקר.

"והננו קוראים לכל מי שבידו להשתדל בכל מה דאפשר שיגיע לאוזני רשויות ליטא גודל כאב וזעקת כלל ישראל נוכח תכנית בזיון וחילול המקום הקדוש, כי גדול הכאב מאד, ולדרוש מהם שלא יגעו בבית החחים, ולהשיב כבודו כמקדם. ואשרי למי שיתאמץ להצלת ביה''ח הקדוש הזה חמדת ישראל, כמאמר הכתוב: ''לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם''. וזכות ישני עפר קדושי ווילנא ימליצו טוב בעד כל המסייעים להצלת מנוחת כבודם, ובמהרה נזכה לתחה''מ ולביאת משיח צדקנו אכי''ר".

בליטא זועמים: מיזם נדל"ני על בית קברות יהודי? / רויטרס 22/8/2007
הקהילה היהודית במדינה טוענת כי פרויקט מגורים יוקרתי עתיד לקום על חורבותיו של בית קברות יהודי עתיק, שבו היה קבור פעם הגאון מווילנה. ממשלת ליטא אמנם הקימה ועדה לבחינת העניין, אך בינתיים העבודות נמשכות, והקבלן מבהיר: "זו שערורייה מלאכותית. אין ודאות שבמקום עמד פעם בית קברות".

"זה היה מקום מאוד מיוחד", אמר מרדכי גורביץ', בן 84, על בית הקברות סניפיסקס בן 600 השנה, שכונה ביידיש שניפישוק. בבית הקברות גם נקבר ב-1797 אליהו בן שלמה זלמן, הידוע בכינויו הגאון מווילנה, אך ארונו הוצא משם בינתיים.

בית הקברות נסגר על ידי השלטונות של רוסיה הצארית ב-1831, ועל חלקו הוקמו מבנים. בשנות החמישים, השלטונות הסובייטיים בנו בשטחו גם איצטדיון ואולם קונצרטים, אך איפשר להוציא מבית הקברות את ארונו של הגאון מווילנה. לטענת היהודים, בית הקברות הוא קדוש. "אין כזה דבר 'בית קברות יהודי לשעבר'", אמר הרב הראשי של ליטא, חיים בורשטיין.

קבלני המיזם דוחים את הטענות שהמיזם הנדל"ני מוקם על שטח בית הקברות. חרף המחאות, חלקו הראשון של המיזם כבר הושלם - מגדל דירות שזכה לכינוי מגדל המלך מינדאוגס. "למרבה הצער, ממשלת ליטא ועיריית וילנה אינם מפגינים רגישות כלפי הנושא החשוב הזה. זה לא היה קורה במדינה מערב-אירופית", הוסיף בורשטיין.

בשל הלחץ שהופעל עליה, החליטה ממשלת ליטא להקים ועדה שתבחן את הנושא, אך בינתיים הבנייה נמשכת. "מסקנות הוועדה יפורסמו עד סוף השנה", אמר ויליוס קבליאוסקס, יועץ לראש ממשלת ליטא גדימינס קירקילס. לטענתו, הממשלה מוטרדת מהמחלוקת, ומחפשת פתרון.

ביולי הפגינו נציגי קהילות יהודיות מול מוסדות האיחוד האירופי בבריסל ואיימו להחריף את המאבק. גם דיפלומטים מערביים הביעו את מחאתם. "כל שהם מבקשים הוא ששרידי אבותיהם ישמרו. זה לא טבעי לבנות על בתי קברות", נמסר משגרירות ארצות הברית בווילנה.

מומחים ליטאיים חלוקים בדעותיהם בנוגע לשאלה האם המיזם שנבנה עובר בשטח בית הקברות, אך עמדתו של הקבלן המבצע, קזימירס מוסטייקיס, ברורה. "זוהי שערורייה מלאכותית. אין כל ידע ודאי שבמקום עמד בית קברות. זוהי הערכה בלבד", אמר. בכיר אחר בחברת הבנייה שאחראית על הפרויקט טען כי במקום לא התגלו עצמות של בני אדם, רק של בעלי חיים.

גם העיתונות במדינה לא הביעה תמיכה בקריאות להפסיק את בניית המיזם. "בואו נגיד שהיה שם בית קברות. אז מה? כל הערים בסופו של דבר מתרחבות על חשבון בתי קברות לשעבר. השאלה מי היה קבור שם אינה רלבנטית", נכתב במאמר המערכת של העיתון הליטאי ליטובוס רייטס.

לטענת הרב בורשטיין, אנטישמיות נותרה בעיה בוערת בליטא, שם שיתפו הרשויות פעולה עם גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. צייד הנאצים אפריים זורוף ממרכז שמעון ויזנטל האשים את ליטא כי היא מתמהמהת בכוונה בהבאתם לדין של חשודים בפשעי מלחמה.

עם זאת, לדברי מנהיג הקהילה היהודית סימונס אלפרביציוס, הסוגיה שעומדת על הפרק כאן אינה אנטישמיות - אלא כלכלית. המיזם שנמצא בבנייה הוא יוקרתי, ועלות הדירות בו נאמדת בכ-4,000 אירו למטר מרובע. "כשדירה ממוצעת עולה יותר מ-400 אלף דולר - מי ירצה להפסיק את הבנייה?", תהה.

http://www.5tjt.com/competition-in-protecting-old-jewish-cemeteries/