קארל פלאגה

 

קרל פלאגה היה מהנדס חשמל, חבר המפלגה הנאצית מאז 1935. ראשית דרכו היתה במפעלי הסה. הבעלים של המפעל, היה נשוי לאישה יהודיה. הנאצים דרשו ממנו לגרש את אשתו והלה סירב. המפעל נלקח מבעליו ופלאגה התמנה למנהלו. בזמן המלחמה קיבל פלאגה דרגת מאיור ונשלח לווילנה, לנהל את ה.ק.פ (HKP 562) סדנה לתיקון כלי רכב של הצבא הגרמני, בווילנה. בסדנה הזאת הועסקו יהודים רבים, שהיו בעלי מקצוע. בתקופה ההיא, תעסוקה כזאת היתה הצלה לכל היהודים שהועסקו בסדנה, שכן היתר נשלחו למחנות ההשמדה, ורוב יהודי וילנה, 57 אלף בתחילת הכיבוש הנאצי, נרצחו בתאי הגאזים. פלאגה, למרות חברותו במפלגה הנאצית, התגלה כדמות אנושית. הוא דאג לתנאים טובים לכל היהודים המועסקים אצלו. הוא אפילו דרש, וקיבל, שבני משפחותיהם של "היהודים שלו" לא יישלחו למחנות ההשמדה, "כדי לשמור על המוטיבציה של העובדים". פלאגה העניק את אישורי העבודה שלו ביד רחבה, ולא הקפיד על הכישורים המקצועיים של העובדים היהודים. כך לדוגמא, בין עובדי המוסך נכללו ספרים, סנדלרים וטבחים. בעדויות אחרות נמצא כי פלאגה סיפק אישורי עבודה מזויפים כדי לחלץ יהודים מן הכלא ולהעבירם לעבודה ביחידתו. גם לאחר חיסול הגיטו בספטמבר 1943, נותרו העובדים בהק"פ בווילנה. לקראת הנסיגה של הגרמנים מווילנה, ביולי 1944, כאשר לא יכול היה פלאגה להגן על בני חסותו, הוא כינס אותם והודיע להם כי הם יילקחו מערבה ויהיו בחסותו של ה-אס. אס., "אשר כידוע לכם הוא ארגון המטפל היטב באסירים יהודים". האנשים הבינו את הרמז, וכשבאו אנשי ה-אס.אס. לקחתם, הם התחבאו ב"מאלינעס", מחבואים שהם הכינו מראש. הגרמנים לא הסתלקו, אלא המשיכו במשך שבועות, לערוך חיפושים במטרה לגלות את המחבואים, ולתפוס את היהודים שיצאו מן המחבואים, כאשר לא נותרו להם מזון ומים. התנאים במחבואים היו בלתי נסבלים, והיו שיצאו מדעתם מחמת התנאים, והיה צורך להשתיק אותם. סה"כ כמאתיים יהודים ניצלו בזכותו של פלאגה. לפלאגה היה מעמד חזק בשלטון הנאצי, ואף אחד לא בא אליו בתלונות למה הוא מציל יהודים, כי הוא שיכנע את מפקדיו שהסדנה שלו חיונית למאמץ המלחמתי הגרמני. יתר על כן, קצין נאצי שמירר את חיי היהודים שעבדו בסדנה - דאג פלאגה לסלק אותו ולשלוח אותו לחזית.

אחרי המלחמה חזר פלאגה לעירו דרמשטדט. היהודים שניצלו בזכותו פנו ל"יד ושם" וביקשו שיינתן לו אות "חסיד אומות העולם". הדבר ניתקל בקשיים שכן פלאגה היה חבר המפלגה הנאצית, וגם לא סיכן את חייו כדי להציל יהודים. אבל בסוף, בשנת 2005, הוענק לו האות, שנים רבות אחרי מותו בשנת 1957. האות נמסר לנשיא אוניברסיטת דרמשטדט פרופ' יוהן דיטריך וורנר , שהגיע לארץ לטקס, מאחר שלפלאגה לא היו ילדים.
הטקס התקיים במעמד שגריר גרמניה בישראל רודולף דרסלר ובהשתתפות ניצולים ילידי וילנה שניצלו ע"י פלאגה: מיכאל שימייביץ, שמעון מלקס וד"ר מיכאל גוד.

מקור: ערוץ 7

קארל פלאגה-סיפורי ניצולים

הרצאתו של דר' מייקל גוד

עדותה של פרל גוד:

"אבא שלי עבד בסדנה של ה- HKP עוד לפני שהכניסו אותנו לגטו, והשיין שלו הציל אותו מ"החוטפים".

לאחר שהכניסו אותנו לגטו ב- 6 בספטמבר 1941, אפשרו לאבי לצאת מדי יום מן הגטו וללכת לעבודה בה.ק.פ. השיין הצהוב שהגדיר אותו כעובד מיומן (למרות שהוא היה רחוק מלהיות עובד מיומן) הציל אותנו והחזיק אותנו בחיים עד ספטמבר 1943, אז התרחשה האקציה של "ארבעה ימים" והגירוש לאסטוניה, כשהשיין של ה.ק.פ לא היה יכול להגן עלינו עוד.

מייג'ור פלאגה ניגש לתחנה והורה לעובדיו ולמשפחותיהם לרדת מהרכבת וללכת אל מכרות הצפחה שם העניק להם הגנה צבאית; אך הקצין הגבוה ביותר במקום הורה לשומר הצבאי להחזיר אותם לרכבת והיה ויכוח קשה בין פלאגה לקצין. פלאגה היה זועם ונואש.

הצלחנו לשרוד את האקציה הזאת. מייג'ור פלאגה היה נחוש להגן על עובדיו היהודים שנותרו ועל משפחותיהם. לשם כך הוא היה צריך להקים מחנה עבודה, מפני שהגטו עומד להתחסל. נפוצו שמועות כי כדי להשיג את זה פלאגה נסע לברלין כדי לשכנע את הרשויות כי היהודים המיומנים שלו הם הכרחיים עבור תיקון רכב הצבא - שקר חשוף, אשר, אם התגלה, יכול היה להסתיים בהוצאה שלו להורג.

עדות הניצולים מארק ואנה באלבר

"בתקופת הכיבוש הנאצי של וילנה,  אנחנו, יחד עם כ - 1200 יהודים נוספים, היינו אסירים במחנה עבודה בכפייה המכונה הק"פ. היינו תחת שליטתם של הוורמאכט וגם האס-אס. מייג'ור פלאגה היה האחראי מטעם הוורמאכט.

כולנו ידענו שמייג'ור פלאגה יעשה כל שביכולתו לעזור לנו ולהקל על סבלנו. מהמצבים הרבים שהתעוררו, כמה מתבלטים במוחנו:

בוקר אחד, כשעמדנו לספירה היומיומית שלנו, העמיד מפקד האס-אס, קיטל, נערות צעירות ויפות ולקח אותן. אחד ממנהיגינו היהודים, קוליש, פנה למייג'ור פלאגה. הבנות שוחררו באותו היום.

בהזדמנות אחרת, אחרי שהיינו במחנה כחצי שנה, לקח קצין אס-אס בשם וייס את כל הילדים הקטנים. הם נלקחו למקום שנקרא פונאר שם הרגו אותם. מאוחר יותר נודע לנו שהדבר קרה רק משום שמייג'ור פלאגה היה בחופשה בגרמניה, ולא היה שם כדי להתנגד ".

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
[email protected]

הצהרת נגישות

הפייסבוק שלנו

X סגירה