הפורט השביעי

הפורט השביעי (ליטאית: VII Kauno fortas) היא מצודה, אחת מתוך מערכת מצודות שהוקמו בסוף המאה ה־19 סביב העיר קובנה שבליטא. הפורט שימש כאתר רציחתם של יהודי קובנה במלחמת העולם השנייה והיה למעשה מחנה הריכוז הראשון שהוקם על ידי הנאצים בשטחי הכיבוש במזרח אירופה, אם כי כל מעשי הרצח במקום התבצעו על ידי ליטאים מקומיים. בין ה-30 ביוני ל-10 באוגוסט 1941 הוצאו להורג במקום כ-10,000 יהודים. לאחר רצח יהודי קובנה שימש המקום כמחנה שבויים ומתקן אימונים של כוחות העזר של הנאצים. בליטא שלפני המלחמה, בתקופת ברית המועצות ובליטא העצמאית עד 2009 שימש כמחנה צבאי. בשנת 2011 נפתח לציבור כמוזיאון היסטורי, לאחר שיפוצים שהחזירו לו את מראהו מסוף המאה ה-19.

הפורט השביעי שוכן בז'ליאקלניס (Žaliakalnis), כק"מ מצפון למרכז קובנה.

בנייתו של הפורט השביעי החלה ב-1883 לפי תוכנית של האימפריה הרוסית. העבודות הסתיימו ב-1890. המבנה כולו נבנה מלבנים אדומות. המצודה הוקפה בחפיר וכנים לתותחים, בנוסף צוידה במקלעי מקסים. במלחמת העולם הראשונה צוידה המצודה בתותח קאנֵה (Canet) גדול בקוטר 6 אינץ' 45 קליברים (תותח ימי שהוסב להגנה נייחת על מצודות).

משנת 1919 שימשה המצודה בסיס צבאי של צבא ליטא. ב-1924 הועבר למקום הארכיון הלאומי והצבאי והמקום עבר התאמות שונות לצורך כך. גם בשנים 1940-1941, במהלך הכיבוש הסובייטי, שימש הפורט כבסיס צבאי.

ב-29 ביוני 1941, ימים ספורים לאחר כניסת הוורמכט לליטא, נתן אלפרד רוזנברג, השר האחראי על ניהול השטחים הכבושים במזרח, הוראה לרכז את היהודים באתרי ריכוז. יום לאחר מכן החליטה הממשלה הזמנית של ליטא להפוך את הפורט השביעי למחנה ריכוז והרג. על ריכוז היהודים ורציחתם במקום הופקדה משטרת העזר הליטאית, שאך-זה הוקמה. ניהול המבצע, לפי דו"ח יגר, הופקד על איינזצקומנדו 3. תוך ימים ספורים נכלאו בפורט כ-10,000 יהודים שנחטפו מבתיהם ומן הרחוב בקובנה על ידי המשטרה ו"אקטיביסטים" (מתנדבים מקומיים שנקראו בפי היהודים "כאפונעס". במצודה ריכזו את היהודים, התעללו בהם, מנעו מהם מים ומזון וירו ברבים מהם. לאחר זמן-מה הפרידו בין הנשים והילדים, שנכלאו במרתפים לבין הגברים, שאולצו לחפור בורות בחצר המצודה. רוב הנרצחים במקום (כ-3,000) נרצחו במסגרת טבח שהתרחש בימים 4-6 ביולי. מחנה הריכוז נסגר עם העברת ליטא לשלטון גרמני ישיר ב-10 באוגוסט, אז הועברו היהודים שהיו כלואים במרתפיו לפורט התשיעי. בין הנרצחים במקום תלמידי ישיבת ברנוביץ' יחד עם רבם, הרב אלחנן וסרמן, תלמידו של "החפץ חיים" וממנהיגי אגודת ישראל.

לאחר שהפסיק לשמש כמחנה ריכוז והשמדה, הפך המקום למחנה שבויים בשם סטלאג 336 ובו שוכנו שבויי מלחמה אוקראינים. כ-1,500 מהם מתו במקום מרעב ומקור. במקביל שימש המקום כמתקן אימונים לכוחות עזר (בגרמנית: Hilfswilliger, "מתנדבים" כלומר שבויי-מלחמה ששירתו בצבא האדום וערקו על מנת לשרת את גרמניה הנאצית ורבים מהם שימשו כשומרים במחנות ריכוז).

בתקופה הסובייטית שב ושימש הפורט כמחנה צבאי וכיחידת מחסני אספקה. גם לאחר שליטא קיבלה עצמאות ב-1993, המשיך האתר לשמש כמחנה צבאי עד 2007. בשנת 2009 החלו באתר שיפוצים במטרה לשחזר את מראהו עם הקמתו, על ידי עמותה מקומית למורשת צבאית ולפתוח במקום מוזיאון ומכון מחקר לביצורי קובנה. בשנת 2011 נחשפו קברי האחים של 4,000 מן הנרצחים באתר, ליד חומתו ובמקום הוקם אתר הנצחה.

מקור: ויקיפדיה

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
[email protected]

הצהרת נגישות

הפייסבוק שלנו

X סגירה