יום השואה 2013-יד ושם

ב-7 באוקטובר 2013 התקיימה בבית הכנסת אשר ביד ושם, עצרת זיכרון לציון 70 שנים לחיסול גטו וילנה. בעצרת השתתפו סגן שר התרבות של ליטא דריוס מזינטס, שגריר ליטא בישראל דריוס דגוטיס, מנכ"לית יד ושם דורית נובק, יושב ראש איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל מיכאל שמיביץ, יושב ראש העמותה להצבת יד לזכר קרבנות מחנות הריכוז לנדסברג-קאופרינג-דכאו אורי חנוך, ניצולי שואה יוצאי ליטא ודורות ההמשך, ראשי ארגונים נוספים של ניצולי השואה וחיילי חיל הים. אברהם פיין, יליד קובנה, הקריא דברים בשמו של ראש איגוד יוצאי ליטא בישראל, עורך הדין יוסף מלמד, אשר נבצר ממנו להשתתף בעצרת. פרופ' דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, הרצתה על "ייחודיותה של יהדות ליטא שאבדה". זמר הטנור רפאילס קרפיס הגיע מווילנה במיוחד לעצרת ושר שירים ביידיש בליווי הפסנתרן וסגן שר התרבות של ליטא דריוס מזינטס.

ב-22 ביוני 1941 פלש הצבא הגרמני לברית המועצות במסגרת מבצע "ברברוסה" וכבש את ליטא. מיד עם הכיבוש החלו הגרמנים בביצוע "הפתרון הסופי" ביהודי ליטא, באמצעות יחידות ה"איינזצגרופן" וכנופיות ליטאים מקומיים, שביצעו מעשי רצח המוניים. עד סוף שנת 1941 נותרו בליטא כ-40,000 יהודים בלבד והם רוכזו בארבעה גטאות: וילנה, קובנה, שאוולי ושווינצ'יאן ובמספר מחנות עבודה. ב-23 בספטמבר חוסל גטו וילנה. בקיץ 1944 שוחררה ליטא. מתחילת הכיבוש הגרמני הנאצי נרצחו בליטא בגבולות שנת 1940 כ- 200,000 יהודים.

מנחה: מיקי קנטור

אחר צהריים טובים לכולכם,

גב' דורית נובק, מנכ"לית יד ושם

סגן שר התרבות של ליטא, מר דריוס מזינטס ושגריר ליטא בישראל מר דריוס דגוטיס

מר מיכאל שמיביץ, יו"ר איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל

פרופ' דינה פורת, היסטוריונית ראשית של יד ושם

ניצולי שואה ודורות ההמשך

חיילי חיל הים, קהל נכבד.

התכנסנו כאן היום בבית הכנסת ביד ושם על הר הזיכרון בירושלים להתייחד עם זכרם של יהודי ליטא שנרצחו בשואה, ולציין 70 שנים לחיסול גטו וילנה.

בית הכנסת בו אנו נמצאים הוא יד ועד לבתי הכנסת שחרבו בשואה, והוא ביטוי לנשמה היהודית.

מסביבנו ארונות קודש מבַּרְלַד, רַדַאוּץ, יַאסי וחְרְלֶאוּ שברומניה. תשמישי קדושה ותשמישי מצווה, מבתי כנסת מפולין ומצ'כיה שנפגעו או שנהרסו בשואה, ומבתי כנסת שקהילותיהם שולחו להשמדה. חלק מחפצי הדת לקחו המגורשים עם שילוחם, בבחינת אחיזה באמונתם והמשכיות פן זה של חייהם. ביניהם: לוח פח ועליו עשרת הדיברות, ספר תורה שהוסתר ברפת ליד לובלין שבפולין, וספר 'עצי חיים' שיוצר מעץ גס במהלך השהיה בטרנסניסטריה.

כל פריט הוא שריד המספר את סיפור הקהילה.

הקרנת סרטון מוטי זיידל

לאחר השחרור הבין מרדכי זיידל שאיש ממשפחתו לא יחזור. הוא היה לפעיל בתנועה הציונית המקומית, עלה ארצה בסוף 1945, והצטרף למאבק על הקמת המדינה. ב-1948 נשא לאישה את רייזל, ולזוג נולדו שלושה ילדים ו- 6 נכדים.  מרדכי זיידל נפטר בשנת 2007.

חיים של יתמות, בדידות ושכול הוחלפו ביצירת תא משפחתי ובניית חיים חדשים.

הקהילה היהודית בווילנה היתה מרכז רוחני חשוב של יהדות מזרח אירופה - מרכז של השכלה וחיים פוליטיים, של יצירה יהודית והווי חיים יהודי. זו היתה קהילה שתססו בה חיי דת ותרבות, תנועות ומפלגות, מוסדות חינוך, ספריות ותיאטראות, קהילה של גאונים ורבנים, אנשי רוח, משוררים, סופרים, ציירים, בעלי מלאכה ומחנכים. בעולם היהודי נודעה וילנה כ"ירושלים דליטא".

ב-19 בספטמבר 1939 כבש הצבא האדום את וילנה ובסוף אוקטובר נמסרה העיר לליטאים. ביוני 1940 סופחה ליטא לברית המועצות. אז סגרו השלטונות הסובייטים מוסדות תרבות ומשרדים יהודיים וציוניים. העיתונות היידית כולה הוחלפה בגופי עיתונות של המפלגה הקומוניסטית, ויהודים רבים הוגלו לתוך השטח הסובייטי, שם הוחזקו רבים מהם במחנות מעצר.

ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לשטחי ברית המועצות וכעבור יומיים נכבשה וילנה. מיד עם הכיבוש החלו הגרמנים ברדיפת היהודים, והחלו פעולות של חטיפה ורצח המוני בידי יחידות ה"איינזצגרופן" וכנופיות של ליטאים מקומיים.  כ-5,000 יהודים נרצחו בפונאר במהלך יולי 1941.  במהלך אוגוסט - ספטמבר נרצחו בפונאר עוד 8,000 יהודים, וכל זאת זמן קצר לפני הקמת הגטו.

עד סוף שנת 1941 נותרו בשטחי ליטא כ-40,000 יהודים בלבד שרוכזו בארבעה גטאות: וילנה, קובנה, שאוולי ושווינצ'יאן, ובמספר מחנות עבודה.

ב-23 בספטמבר 1943 חוסל הגטו בווילנה.  כ-3,700 גברים ונשים נשלחו למחנות ריכוז באסטוניה ובלטוויה. יותר מ-4,000 ילדים, נשים וזקנים נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור, ומאות זקנים וחולים נרצחו בבור ההרג בפונאר. כמה מאות אנשי המחתרת הצליחו לברוח ליערות.

בקיץ 1944 שוחררה ליטא.  עם השחרור התברר כי רק כ-2,500 יהודים מן הקהילה היהודית המפוארת שרדו את השואה.

מתחילת הכיבוש הגרמני הנאצי נרצחו בליטא בגבולות שנת 1940 כ-  200,000 יהודים.

מנחה:    זמר הטנור רפאילס קרפיס הוא בוגר האקדמיה למוסיקה ומחול שבליטא. משנת 2003  הוא שר באופרה הלאומית של ליטא, הוא מופיע במחזות שונים וזוכה לשבחים ופרסים רבים. הפסנתרן דריוס מזינטס זכה בפרסים בין לאומיים רבים ומופיע בקונצרטים ופסטיבלים שונים ברחבי העולם. בנוסף לקריירה המוסיקלית המוצלחת שלו משתתף מזינטס בפיתוח תוכניות לקידום מוסיקה קלאסית בקרב צעירים. והיום אנו שמחים לברכו גם על תפקידו החדש – בתור סגן שר התרבות של ליטא.

רפאילס קרפיס ודריוס מזינטס הגיעו מווילנה לאירוע זה, והם יבצעו שירים מתוך דיסק מיוחד של שירים ביידיש המוקדש לעולם היהודי שחרב בשואה ולהנצחת התרבות והמורשת היהודית.

אני מתכבדת להזמין את רפאילס קרפיס ודריוס מזינטס לביצוע "קדיש" מאת המלחין מוריס ראוול. בבקשה.

מנחה:    "חיי התרבות בגטו וילנה, החלו בו ביום שנכנסנו לגטו. פעם נדמה היה לי, כי בשביל נידון למוות, או מגורש לאי, אין שום הגיון ליצור ערכי-אמנות. החיים הוכיחו לי, כי לא כן הדבר. האדם היוצר, בין אם הוא מתגורר בבית מלון מודרני או במדבר חולות ותנים; בין אם הוא ניצב תמה ומלא ערגה מול השמש השוקעת על שפת הים - או על עברי פי קבר, אשר הוא כרה במו ידיו – רוח היצירה לא סרה ממנו". כך כתב ביומנו המשורר והפרטיזן אברהם סוצקובר. סוצקובר יליד ליטא החל לכתוב שירה בגיל 13 תחילה בעברית ולאחר מכן ביידיש. הוא המשיך בכתיבתו גם תחת הכיבוש הנאצי ובין חומות הגטו. סוצקובר נמלט מן הגטו והצטרף לפרטיזנים. הוא שרד את השואה ולאחר המלחמה עלה לארץ ישראל. שיריו תורגמו לשפות רבות, והוא אף  זכה בפרס ישראל לספרות יידיש לשנת 85.

נסיים את הערב בשירו  "תחת זיו כוכבי שמיים" .

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות