מערכת החינוך בגטו

מערכת החינוך: 

השלטונות בעיר הקימו בתי ספר עממיים ממשלתיים ליהודים שהיו סגורים בשבת ולימדו בהם גם לימודי דת ויהדות בפולנית. עסקנים יהודיים הביעו חשש כי בתי ספר אלו, שכונו "חנויות לתעודות בגרות", ירחיקו את הילדים מהיהדות, אך כ-6,000 יהודים למדו בהם.

בראש מחלקת החינוך עמד ד"ר יוסף ברגר הציוני, אך מורים רבים התנגדו לתביעתו ללמד עברית גם בבתי ספר שבהם הורו ביידיש. מחלקת החינוך דאגה לגני הילדים, לתזונת התלמידים, לספריות ולמוזיאון, קיימה קורסים פדגוגיים למורי "תרבות" וצב"ק וביקשה להכשיר מורים בזרם הריאליסטי ובזרם ההומניסטי-לאומי. בעיר פעלו שתי אגודות מורים:

⦁ מורים בעברית

⦁ מורים ביידיש.

בווילנה הוקמו חמישה מוסדות עיקריים של חינוך:

  1. ועד החינוך המרכזי- הועד ביקש לדאוג לחינוך החילוני ביידיש, בתגובה להתפשטות החינוך בשפות זרות. הוועד החזיק גני ילדים, חמישה בתי ספר וגימנסיה ראלית שבהם לימדו ביידיש. בסוף שנות ה-30 קיבלה הגימנסיה הכרה ממשלתית כך שבחינות הבגרות התקיימו ביידיש והבוגרים יכלו להירשם לאוניברסיטה. ועד החינוך הוציא לאור ספרי לימוד, מפות, שני כתבי עת – האחד לילדים והשני לנוער ולמבוגרים – ועלונים פדגוגיים.
  2. רשת חינוך ציונית- יידישאית - בסוף שנות ה-20 נוסדה והחזיקה בית ספר יידישאי – ה"שול קולט",  כ-2,000 תלמידים למדו ברשת החינוך הזו.
  3. רשת החינוך הציונית-עברית  "תרבות" - החלה לפעול בווילנה ב-1925. הרשת הפעילה גן ילדים, בית ספר עממי, גימנסיה ריאלית (שנסגרה ב-1931) וסמינר עברי לגננות – היחיד בפולין – והוציאה לאור חוברות מדע פופולרי לנוער.
  4. רשת החינוך של הוועד המאוחד "תחכמוני" - כללה 11 בתי ספר, גימנסיה דתית פרטית וקורסים למורים. ב"תלמוד תורה" העירוני, בית ספר בן שש מחלקות, למדו כ-300 ילדים, כמחציתם - יתומים מפנימייה. הם היו פטורים משכר לימוד וקיבלו ארוחת צהריים וספרים חינם. במוסדות הרשת למדו כ-1,500 תלמידים.
  5. מרכז "חורב" ("יבנה") - החזיק בית ספר עממי ותמך בכ-20 ישיבות ובכ-200 חדרים בווילנה ובסביבתה, בהם למדו כ-1,400 תלמידים.

חיי תרבות עשירים ומגוונים התנהלו בגטו. בעדיפות ראשונה היו הילדים וחינוכם. מיד לאחר כליאת יהודי וילנה בגטו נפתחו בתי הספר הראשונים. הלימודים שובשו לא פעם על ידי האקציות אך חודשו בסוף נובמבר. לילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית הוקמו גני ילדים. בשני בתי הספר היסודיים למדו בתקופות שונות 700-900 תלמידים בני 5-12. במחנה "קייליס" הוקם בית ספר יסודי בו למדו כ-120 תלמידים. כמו כן היו בגטו בית ספר תיכון בן ארבע כיתות בו למדו כ-100 תלמידים, בית ספר יסודי דתי בו למדו עשרות תלמידים וישיבה. הוקמה אגודת מורים ובה היו למעלה מ-100 חברים. במסגרת האגודה נערכו הרצאות בתחומי חינוך ונושאים כלליים.  זמן קצר לאחר הקמת הגטו נוסדו בו שני בתי ספר. זה נעשה ביוזמת המורים והיודנראט נתן את תמיכתו. בנובמבר 1942 התווסף בית ספר שלישי.לאחר תקופת האקציות התייצב מספר התלמידים על כ-1,500 ילד. בנוסף פעלו שני גני ילדים ובית ספר ברמה תיכונית עם כ-100 תלמידים.  נערכו גם קורסים מקצועיים לבנים ובנות והבוגרים אף זכו בשיינים. פעל גם בית ספר למוסיקה בעל שלוש מגמות לימוד עם כ-100 תלמידים.

בבתי הספר התקיימו חגיגות וטקסים הקשורים במועדי ישראל ובאירועים היסטוריים – ספרותיים שונים. הקשר בין המורה לתלמיד היו הדוק ביותר, עם הרבה רגש, והפעילות הייתה אינטנסיבית ביותר. קרוק מציין ביומנו ב-8 במרץ 1942 לאחר ביקור בשתי עצרות: "מתוך המעטה של פונאר פורצים החוצה חיים השואפים למחר טוב יותר...היום היה בשבילי יום כיפור קטן. לא יכולתי לשלוט בעצמי, הדמעות זלגו כמו ממעיין...אולם מלא אנשים בוכים...קשה לספר מה זה אומר היום לבכות בגטו וילנה".

בגטו נוסדו מועדון לנוער (לבני 18-16) ומועדון לילד, אשר קיימו פעילות ענפה עד להתמיה של חוגים, משפטים היסטוריים, דרמה, הרצאות על סופרים וכדומה. יצחק רודאשבסקי נותן ביטוי נלהב ביומנו ב-9 בינואר 1943: "הערב חגיגת המועדון הגדולה...עד 12 בלילה הראה החוג הדרמטי שלנו את כוחו...רוחנו שאנו נושאים אותה בגאון בין חומות הגטו, תהיה המתנה היפה ביותר לעתיד הזורח עתה. יחי הוער! הקדמה של עמנו".

היודנראט נתן דעתו לטיפול בילדים, יתומים וילדים במצוקה והקים פנימייה לבנים, פנימייה לבנות, בית יתומים לגיל הרך ומעון יום לילדים של הורים עובדים. תוכנית הלימודים של בתי הספר התגבשה לאחר חילוקי דעות, וכללה בנוסף ליידיש ומקצועות כלליים גם עברית, תנ"ך ומקצועות של ארץ ישראל.

מתוך:  הילי ביתן, רוי קקון, שגב כהן, רותם כהן. אתר גטו וילנה כיתה י'2 בית ספר אורט ע"ש אבין רמת גן

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות