מתתיהו סטראשון

מתתיהו בן ר' שמואל שטראשון (רמ”ש) נולד בווילנה ב-1 באוקטובר 1817, חי ופעל בה עד מותו ב-14 בדצמבר 1885. שטראשון היה תלמיד חכם ואוטודידקט בתחומי דעת שונים ומגוונים, והשתייך לחבורת המשכילים המתונים, שלא שינו מאורחות חייהם המסורתיים, אך הוסיפו דעת וביקשו גם להפיצה ברבים. בתור חובב ספר ובעל אמצעים כלכליים תמך במפעלים שונים שנועדו לעודד לימוד, קריאה והרחבת אופקים בכל תחום. מתתיהו שטראשון למד תורה אצל רבי יצחק מוולוז'ין ורבי מנשה מאיליה, וכן למד מתמטיקה, פילוסופיה ושפות זרות: גרמנית, רוסית, צרפתית ולטינית והיה פעיל מאוד בחיי הקהילה היהודית בווילנה, ואף נבחר בשנת תרכ"ה, 1865, לפרנס הקהילה. הוא פרסם למעלה מ-300 מחקרים בעברית בנושאי הספרות התלמודית, וכן מאמרים ב"פרחי צפון", "כרם חמד", "המגיד" ו"הכרמל". מבחר מכתביו אלה יצא בהוצאת "מוסד הרב קוק", בישראל. כאישיות ציבורית מכובדת שימש בשורה של תפקידים ציבוריים במוסדות עזרה וסעד. בתוך כך שקד רבות על העשרת ספרייתו הפרטית (שאת בסיסה קיבל בירושה מאביו), שבערוב ימיו מנתה לפחות 6,000 ספרים עבריים (לרבות ספרי השכלה), בהם כתבי יד ואינקונבולות (ספרי דפוס ראשונים), וכאלף ספרי יודאיקה בלועזית.

 

 

הוא לא חסך באמצעים כדי להשיג ספרים שרצה וגם יצר קשרים עם מלומדים, סוחרים ואספנים במקומות שונים בעולם. ביתו וספרייתו נעשו בית ועד לחכמים, הן לאלו מן "הסוג הישן" והן לאלו ה"מודרנים". הוא ניהל קשרי מכתבים מחקריים עם חכמי היהודים של תקופתו, בהם צונץ ושי"ר, והיה בקשר עם המלומדים החשובים בעולם בנושאי היהדות. מבין פעולותיו כאיש ציבור מרכזי בווילנה, מוכר התיקון שלו למכת "החטופים" (קנטוניסטים), אותם ילדי יהודים עניים שהיו משרתים בצבא הצאר. ר' מתתיהו סטראשון הצליח להמיר את חטיפת הילדים בכופר נפש יקר לשלטון הצאר, והחטיפות פסקו בזמנו. הוא ארגן לשם כך מערכת התרמה מסועפת בתוך קהילת וילנה. כאדם ערירי (הוא שכל את שני בניו) ציווה חלק ניכר מרכושו לצורכי ציבור ואת ספרייתו - לקהילת וילנה. במשך כשבע שנים הספרייה כמעט לא תיפקדה, וב-1892 זכתה שוב להיפתח לציבור הקוראים. אך גם אז ובשנים הבאות לא מיצתה הספרייה את תפקידה וניהולה לא ענה על הציפיות.

עיקר פרסומו של ר' מתתיהו סטראשון היה אוסף הספרים הענק שלו, שלימים הפך ל"ספריית סטראשון" בווילנה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי. הוא היה ביבליופיל דגול, אספן כפייתי, שהקדיש לספרייתו את מיטב כספו וכוחותיו. הוא הצליח לרכוש עבור ספרייתו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס, ואף כמה אינקונבולות, ובהם "מבחר הפנינים", של ר' שלמה אבן-גבירול, אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו עם המצאת הדפוס.

ב"ספריית סטראשון" נאספו בתחילה כ-6,000 כרכים, מספר עצום לגבי אמצע המאה התשע עשרה. ר' מתתיהו סטראשון הוריש את ספרייתו לקהילת וילנה, והספרייה המשיכה לגדול כל השנים. ערב השמדת קהילת וילנה, בידי הנאצים ועוזריהם הליטאים, היו בה כ-35,000 כרכים. הספרייה שכנה ברחוב סטראשון, שנקרא על שם מייסדה, ובשנת 1901 עברה למבנה חדש. בשנת 1902 היא נפתחה לקהל, והייתה מהספריות הציבוריות היהודיות הגדולות והחשובות בעולם.

מתתיהו בן ר' שמואל שטראשון (רמ”ש) נולד בווילנה ב-1 באוקטובר 1817, חי ופעל בה עד מותו ב-14 בדצמבר 1885. רמ"ש היה תלמיד חכם ואוטודידקט בתחומי דעת שונים ומגוונים, והשתייך לחבורת המשכילים המתונים, שלא שינו מאורחות חייהם המסורתיים, אך הוסיפו דעת וביקשו גם להפיצה ברבים. בתור חובב ספר ובעל אמצעים כלכליים תמך במפעלים שונים שנועדו לעודד לימוד, קריאה והרחבת אופקים בכל תחום. כאישיות ציבורית מכובדת שימש בשורה של תפקידים ציבוריים במוסדות עזרה וסעד. בתוך כך שקד רמ"ש רבות על העשרת ספרייתו הפרטית (שאת בסיסה קיבל בירושה מאביו), שבערוב ימיו מנתה לפחות 6,000 ספרים עבריים (לרבות ספרי השכלה), בהם כתבי יד ואינקונבולות (ספרי דפוס ראשונים), וכאלף ספרי יודאיקה בלועזית.

הוא לא חסך באמצעים כדי להשיג ספרים שרצה וגם יצר קשרים עם מלומדים, סוחרים ואספנים במקומות שונים בעולם. ביתו וספרייתו נעשו בית ועד לחכמים, הן לאלו מן "הסוג הישן" והן לאלו ה"מודרנים". כאדם ערירי (הוא שכל את שני בניו) ציווה חלק ניכר מרכושו לצורכי ציבור ואת ספרייתו - לקהילת וילנה. במשך כשבע שנים הספרייה כמעט לא תיפקדה, וב-1892 זכתה שוב להיפתח לציבור הקוראים. אך גם אז ובשנים הבאות לא מיצתה הספרייה את תפקידה וניהולה לא ענה על הציפיות.

מקורות:  ויקיפדיה

נתן כהן/הארץ

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות