משה רוזנטליס

משה רוזנטליס (18 בנובמבר 1922 - 26 באוגוסט 2008) היה צייר ומורה לציוריהודי-ליטאי-ישראלי. התפרסם לראשונה בזכות עבודת הדיפלומה שלו ב-1950, עם תום לימודיו באקדמיה לאמנות בווילנה. נודע בעיקר בזכות הצבעוניות של יצירותיו, הרבגוניות של טכניקות היצירה שלו והחיפוש המתמיד לחדש את סגנון ציורו. בשנים 1980-1978 צייר את סדרת הציורים הנודעת "קורות עם ישראל", הסדרה הגדולה ביותר בהיקפה שצוירה אי פעם על קורות העם היהודי.

עבודת הדיפלומה: שחרור אסירים פוליטיים מבית הכלא בקאונס  ‏(1950 אוסף המוזיאון הלאומי הליטאי)

נולד במריאמפול, ליטא. בן למשפחת סוחרים אמידה והבכור מתוך שלושה אחים. כבר בגיל שלוש נמשך לציור. בוגר הגימנסיה העברית במריאמפול, ובזכות זאת השפה העברית הייתה שגורה בפיו.
ב־1941 פלשה גרמניה הנאצית לשטחים המוחזקים על ידי הסובייטים. רוזנטליס ברח לתוך רוסיה יחד עם ההמונים הבורחים. המלחמה המיטה אסונות על בני משפחתו והוא עצמו נפצע בקרבות במסגרת הצבא האדום. היה צייר גדודי וגם צייר של הדיוויזיה שאליה השתייכה יחידתו, הדיוויזיה הליטאית של הצבא האדום.
את השכלתו האמנותית רכש רוזנטליס באקדמיה לאמנות פלסטית בווילנה. בתקופת לימודיו שם (1950-1945) שלט הסגנון של ה"ריאליזם הסוציאליסטי". ההוראה הייתה אקדמית אדוקה - מבוססת על רישום מדויק ויבש לפי הטבע. אולם נתמזל מזלו ללמוד אצל אמנים נודעים בליטא כגודאיטס, מצקיאביצ'יס וירקונס, שנתחנכו על המסורת של הציור הצרפתי בראשית המאה העשרים. ציירים אלו העניקו לו לדבריו תשתית טובה להתפתחותו בעתיד. הוא סיים את האקדמיה בהצטיינות, זכה בפרס רכישה של עבו

דיוקן המשורר ד"ר דוד ספרד (ראש הקהילה היהודית בוורשה), 1958

דת הדיפלומה שלו, "שחרור אסירים פוליטיים מבית הכלא בקאונס", והתקבל לאגודת הציירים והפסלים של ליטא. בשנים שלמד, התפרנס מציור פלקטים ומאיור חוברות וספרים.

למרות ההצלחה הרבה שלה זכה בברית המועצות (הזמנות ממלכתיות רבות, פרסים, השתתפות בתערוכות במוסקבה), החליט לנצל את זכות אשתו לעבור לפולין. בשנת 1957 יצא עם משפחתו לוורשה. בורשה נתקל רוזנטליס לראשונה בציור המופשט. באותה תקופה הייתה פולין פתוחה יותר מארצות סוציאליסטיות אחרות לתרבות המערב, והיה בה, לפי עדותו של רוזנטליס, "ציור מופשט לגמרי וחזק מאוד". היכרות ראשונה זו עם הציור המופשט גרמה לו זעזוע עמוק והכינה אותו למפגש עם האמנות המודרנית בישראל, מפגש אשר בהשפעתו התחיל לשנות בהדרגה את דרך עבודתו.

 

דיוקן שרה, אשת האמן, 1974, פריז

עם הגיעו לישראל בשנת 1958 נקלע ישר לסגנון המודרניזם הישראלי בציור, שעיקרו היה אז המופשט הלירי מאסכולת "אופקים חדשים", שהייתה אז בשיא פריחתה. כדי להתפרנס פנה להוראה. בה בעת הוא נתקבל כחבר באגודת הציירים. בתחילה התקשה לזנק מהריאליזם הסוציאליסיטי שרק זה עתה השאיר מאחוריו אל ההפשטה שהייתה פותחת לפניו דלתות של מועדון אקסקלוסיבי. בנסיעותיו בארץ מצא רוזנטליס את הדרך ללמוד את השוני בין נופי העבר הכהים, על אקלימם האפור ורכיביהם הצפוניים, לבין הנוף החדש שטוף האור הגדול, המסנוור. הוא השכיל להבין שאינו צריך לעשות קיצורי דרך כדי להגיע מהר יותר אל היעד המקווה: להשתלב כאחד מן החבורה ולהתאזרח מהר ככל האפשר בקרית האמנות הישראלית. הוא המשיך בתחילה באותו תוואי שהתארך לו מווילנה לתל אביב והלך בו צעד אחר צעד.

מבין מכריו הציירים באותה תקופה, יוצרים בעלי שם בעולם האמנות הישראלית, כגון חיים גליקסברג,מרדכי לבנון, צבי שור, ליאו קאהן, שמואל עובדיהו, אריה אלואיל, אלכסנדר בוגן, שמשון הולצמן, שמואל טפלר, ג'ון בייל, רוברט בזה והפסל משה ציפר. רוזנטליס השתתף עם חלקם בתערוכות קבוצתיות ממוקדות ובתערוכות השנתיות בבית דיזנגוף, מוזיאון תל אביב ובאגודת הציירים והפסלים בתל אביב.

תוך שהוא מתערה בסביבתו החדשה המשיך לצייר דיוקנאות, שאחדים מהם עודם מצויים בגנזיו. רוזנטליס התחיל להבין את המופלא באווירה של ישראל, הוא ספג את החירות שנפלה בחלקו כאן ואת הביטוי לכך התחיל להעביר אל בדיו. הוא צייר באותה תקופה את הדיוקנאות של גליקסברג, אלואיל, לבנון, הולצמן וציפר, וכן של המשוררים ברוידס, עזרא זוסמן ואברהם שלונסקי.

רוזנטליס נפטר באוגוסט 2008 ולא זכה להיות בתערוכה מקיפה של עבודותיו בווילנה (לראשונה מאז עזב את ליטא) בתחילת שנת 2009: "חופש הצבע" (The Freedom of Color), בבית העירייה העתיק בווילנה, ואחר כך במוזיאון הלאומי לאמנות מ.ק. קיורליאוניס, בקאונס. התערוכה כללה עבודות משנות החמישים בליטא, שנאספו ממוזיאונים ומוסדות בליטא, ועבודות משנות ה-90 וה-2000.
בסוף שנת 2009 נערכה ה"מחווה לרוזנטליס - שלוש תערוכות וספר". הסטודיו שבו צייר הפך ל"בית רוזנטליס" והוצגה בו התערוכה: "במבט שני, ציורים 2008-1959". במחסן מספר 2 בנמל יפו הוצגה התערוכה "מתוך הגלים - ציורים גדולים" ובבית האמנים בתל אביב הוצגה התערוכה "1000 פנים לרוזנטליס".

רוזנטליס רכש את הסטודיו מול נמל יפו ב-1965, וצייר שם עד שנפטר ב-2008. הוא ממוקם בבית מהתקופה העות'מאנית ברחוב נמל יפו. במשך כל שנות עבודתו בסטודיו תרו עיניו אחר קו החוף ופיסת הים הנשקפת מבעד לדלת הכניסה. בשנת 2002 הוצגה תערוכה בשם סטודיו מול ים במוזיאון הימי-הלאומי (מוזיאוני חיפה). הנמל והאור הנשקפים מהסטודיו שביפו היו הנושא המרכזי בתערוכה. 
רוזנטליס צייר בצפת כל קיץ משנת 1960. בשנת 1982 רכש בית בקריית האמנים בצפת העתיקה ושהה שם מדי שנה מיוני עד אוקטובר. 
בשובו לסטודיו שלו ביפו, שחזר בדמיונו את אותם נופים, התבונן בציורים שנעשו בצפת, ואתם יצא אל הבדים הגדולים. הצבעוניות אליה הגיע בצפת, בהשראת העיר ונופיה, מיושמת ביפו, מהזיכרון ומהניסיון המצטבר.

בשנת 2015 נרכש הבית של רוזנטליס בקריית האמנים בצפת על ידי קבוצת אוליב, שהפכה אותו למלון בוטיק: מלון רוזנטליס. את קירות הסוויטות והחללים מעטרים ציוריו. המדרגות שבצדו של המלון (המחברות בין סמטת ט"ו לרחוב יאנוש קורצ'אק) נקראות "סמטת רוזנטליס".

מקור: ויקיפדיה

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות