אלכסנדר תמיר

אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי) נולד ב-1931 בווילנה שבפולין (כיום בליטא), בן יחיד לפניה קובארסקי ולד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, רופא. תמיר למד בבית ספר יהודי בשפה הפולנית, ואת השירים הראשונים שמע בפולנית. הוא למד לנגן בפסנתר מגיל חמש, וניגן והלחין עוד בתור ילד.

לאחר כיבוש מזרח פולין על ידי ברית המועצות בספטמבר 1939 וסיפוח וילנה לליטא בעקבות כך, ברחו בני המשפחה לבלארוס. המשפחה חיה תקופה קצרה במינסק ומשם עברה לעיר קטנה בסמוך. שם למד תמיר נגינה ואף נשלח למוסקווה להשתתף בפסטיבל כשרונות. הוא למד רוסית והשתייך לתנועת הנוער הקומוניסטית.

ביוני 1940 סיפחה ברית המועצות את וילנה מליטא, ותמיר והוריו שבו אל וילנה. עם פלישת הגרמנים וכיבוש וילנה נכלאה המשפחה בגטו. האב היה חבר במועדון תרבותי בגטו עם אבא קובנר ואברהם סוצקבר, וקיים אתם שיחות רבות בדירה בה חייתה המשפחה בגטו. האב כתב בפולנית שיר על פונאר, שמרק'ה קצ'רגינסקי תרגם ליידיש והוסיף בתים, ואלכסנדר תמיר בן ה-11 הלחין את השיר. באפריל 1943 זכה תמיר בתחרות הלחנה שהתקיימה בגטו וילנה, על הלחנת "פונאר". בגטו וילנה למד צרפתית, מה שסייע לו לאחר השחרור, כשהיה בצרפת.

בחורף 1943-1944, מספר חודשים לאחר התחרות, בוצעה סלקציה בגטו וילנה. תמיר הוכנס למשלוח שהועבר בקרונות למחנה עבודה בקיוויולי (Kiviõli) שבאסטוניה, שם היה אביו רופא המחנה. עם התקרבות הסובייטים חוסל המחנה ובעת זו בוצעה סלקציה באסירים. תמיר היה בסלקציה בה הופרד מאביו. "רק אחר כך הבנו שבעצם הוציאו אותם להורג", סיפר תמיר.

תמיר הועבר במעבורת למחנה שטוטהוף, שם היו גם דודו וכמה ממכריו מהגטו. גם שם ניצל ממספר סלקציות. הוא היה נבחר בסלקציות להעברה לצריף הילדים, אך היה בורח מצריף זה וחוזר לצריף המבוגרים שהגיעו מווילנה. הוא עבד בצחצוח מגפיהם של חיילי ורמאכט שהיו במחנה וניזון משאריות אוכל, מהן הצליח להביא לצריף לאחר העבודה, לשם סיוע ליתר הכלואים. דודו נספה בשטוטהוף. משטוטהוף הועבר תמיר למחנה עבודה בדאוטמרגן (Dautmergen-Schoemberg).

באפריל 1945 שוחרר תמיר באזור שטוטגרט על ידי צבא צרפת והועבר לפריס. לאחר חודשים מעטים עלה לארץ ישראל, נקלט על ידי קרובי משפחה ונפגש עם אמו ששרדה בשואה. במלחמת העצמאות גויס כיליד 1931,  אך שוחרר עקב גילו הצעיר, כרוב בני גילו.

בשנות החמישים המוקדמות עבר לירושלים ולמד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. שם פגש את הפסנתרנית ברכה עדן וב-1955 הקים עמה דואו פסנתרנים אשר פעל במשך 50 שנה, זכה בתחרויות ובפרסים והופיע באולמות רבים ברחבי העולם.

בשנת 1968 הקים תמיר עם עדן את "מרכז טארג" למוזיקה בעין כרם והוא פעיל בתחום הפצת המוזיקה הקלאסית לציבור הרחב. ביצועיו זכו להכרתו של המלחין איגור סטרווינסקי, להשמעה ברשות השידור הבריטית (ה-BBC) ולהקלטות רבות.

תמיר הוא פרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בתכניתו השבועית ב"קול המוסיקה" הוא מנתח ביצועים של נגינת פסנתר בסוגת המוסיקה הקלאסית.

"בשבילי, הסיפוק הכי גדול שיכול להיות זה לנסוע לגרמניה בתור פסנתרן ישראלי."

מתוך: יד ושם

 

באפריל 2019, מלאו 88 שנים לאלכסנדר תמיר, המוכר למאזיני הרדיו זה עשרות שנים כעורך ומגיש תכניות הסברה בקול המוסיקה ובכאן קול המוסיקה, וכעורך הוותיק של סדרות הקונצרטים במרכז עדן-תמיר שבעין כרם, ירושלים. בשבוע שעבר זכה אלכסנדר תמיר בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו״ם על תרומה ליצירה, לתרבות ולמוזיקה.

במסגרת תכניתנו "אוצר ישראלי" ישוחח הערב עומר ריטה עם אלכסנדר תמיר על ילדותו בווילנה, על אביו שדחף אותו ללימודי הפסנתר ושחיבר את מילות הבית הראשון בשיר "פונאר" שאלכס הלחין בגטו בן 11 בלבד – שיר שהפך לאחד מסמלי השואה, על עלייתו ארצה והשתתפותו במלחמת העצמאות, על מוריו לפסנתר, ובראשם פרופ' קרול קליין ופרופ' אלפרד שרדר שהשפיעו עליו עמוקות, על פגישתו הגורלית עם ברכה עדן שהולידה קריירה בין לאומית משותפת ומצליחה שנמשכה כחמישים שנה, על הקשר המיוחד שהיה לו עם סטרווינסקי סביב העיבוד לשני פסנתרים ל"פולחן האביב", ועל שני המפעלים החשובים שבראשם הוא עומד: מרכז עדן-תמיר למוסיקה, ותחרות כאן קול המוסיקה לאמן הצעיר. במהלך הריאיון נשמיע מבחר יצירות בנגינתם של הדואו ברכה עדן ואלכסנדר תמיר.

"אוצר ישראלי" עם אלכסנדר תמיר הערב, 22.4, 21:00 עד 23:00

מראיין ועורך לשידור: עומר ריטה

https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=95266

Eden-Tamir Music center

כאן קול המוסיקה נרגשת לברך את אלכסנדר תמיר על זכייתו בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו״ם על תרומה ליצירה, לתרבות ולמוזיקה. הפרס יוענק לו בטקס פרסי אקו״ם שיהיה ב- 16.4 בבית היוצר בנמל תל אביב.
אלכסנדר תמיר שחגג השבוע את יום הולדתו ה- 88 (כמספר קלידי הפסנתר), נולד בשם אלכסנדר (אַליק) וולקוביסקי בשנת 1931 בעיר וילנה בפולין (כיום בירת ליטא). תמיר התחיל ללמוד מוזיקה בן 5. ב– 1941, עם כניסת הגרמנים לווילנה, נכלאה המשפחה בגטו. אביו כתב בפולנית שיר על פונאר – אתר ההוצאה להורג של יהודי וילנה. שמרק'ה קצ'רגינסקי תרגם את השיר ליידיש והוסיף בתים, ואלכסנדר וולקוביסקי בן ה- 11 הלחין את השיר וזכה בתחרות ההלחנה בגטו. ב– 1945 עלה לארץ ולמד פסנתר אצל אליהו רודיאקוב וקומפוזיציה אצל יצחק אדל, והשתתף במלחמת השחרור. אחרי המלחמה המשיך ללמוד בקונסרבטוריון הירושלמי החדש אצל פרופסור אלפרד שרדר, שעודד אותו לנגן עם ברכה עדן. כבר בשנה הראשונה ליסודו (1955), הוזמן דואו עדן-תמיר לנגן בארצות הברית ולהשתלם אצל הדואו הנודע דאז, ורונסקי ובאבין. כעבור שנתיים זכה דואו עדן-תמיר בפרס הראשון בתחרות לצמדי פסנתרנים בוורצ'לי, איטליה והוזמן לסיור הופעות. ב- 1958 השתתף הדואו ב"מצעד של כוכבי ישראל" שאירגן כוכב הטלוויזיה האמריקאית אד סאליבן. מכאן והלאה הצמד עדן-תמיר הפך לסיפור הצלחה. הם הופיעו למעלה מ- 50 שנה על בימות הקונצרטים ביותר מחמשת אלפים הופעות ורסיטלים, כסולנים עם תזמורות, בתכניות טלוויזיה ורדיו ובפסטיבלים. דואו עדן-תמיר היו הראשונים שניגנו מחוץ לגבולות פולין את יצירתו של לוטוסלבסקי "וריאציות על נושא של פגניני", והיו הראשונים שניגנו והקליטו את "פולחן האביב" של סטרווינסקי בנוסח לשני פסנתרים. יצירות רבות של מלחינים ישראלים נכתבו במיוחד בעבור הדואו, בין השאר משל יוסף טל, חיים אלכסנדר, א״א בוסקוביץ׳, מרק לברי, מרק קופיטמן, קראל שלמון וארי בן שבתאי. דואו עדן-תמיר התפרסם גם בשל הקלטת מכלול היצירות לשני פסנתרים של באך, מוצרט, שוברט וברהמס. 
פרופ׳ אלכסנדר תמיר, חבר הסגל הבכיר של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, כיהן כדיקן האקדמיה, הקים את הקתדרה לפסנתר ע"ש חפציבה מנוחין ועומד בראשה ובראש הקתדרה לשני פסנתרים ע״ש עדן-תמיר. 
בשנת 1968 יסד הדואו עדן–תמיר את המרכז למוסיקה בעין כרם, ירושלים – מרכז טארג, כיום מרכז עדן-תמיר, במטרה להעשיר את חיי המוזיקה הקאמרית בירושלים ולהקים במה לכישרונות הזקוקים לחשיפה, בדגש על אמנים צעירים ועולים חדשים. רבים מהקונצרטים במרכז מועברים בשידורים חיים בכאן קול המוסיקה. במקביל, ערך והגיש אלכסנדר תמיר תכניות הסברה רבות בקול המוסיקה, המשודרות גם כיום בכאן קול המוסיקה. אלכסנדר תמיר מנהל את תחרות כאן קול המוסיקה לאמן הצעיר, ואת מרכז עדן-תמיר למוסיקה בעין כרם.

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות