אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (ג' בטבת ה'תקס"ח, 3 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופרעברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו שימשו כבסיס רעיוני לתנועת הציונות; מחבר הרומן הראשון בשפה העברית – אהבת ציון.

מאפו נולד בג' בטבת ה'תקס"ח (1808) בעיירה סְלובּודְקָה הסמוכה לקובנה, בפלך קובנה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בליטא). בילדותו למד בחדר שבו שימש אביו, יקותיאל, כמחנך, ונתפרסם כעילוי. בשנת 1825 נשא לאשה את בתו של חסיד ממשפחה אמידה, ובהשפעת חותנו התחיל שוקד יותר על לימודי הקבלה, ולאחר מכן הצטרף לתנועת החסידות. לאחר נישואיו עבד כמורה בערים שונות. הצטרף לתנועת ההשכלה. למד גרמנית, צרפתית ורוסית. מאפו התקרב אל רבי אליהו קלישר, רבה של סלובודקה, ממנו קיבל ספר תהילים עם תרגום ללטינית, ולמד את השפה בקוראו את התרגום. ב-1848 חזר למולדתו קובנה, הפך ל"משכיל" והתרחק מהחסידות. מאפו התקרב לסופרים אדם הכהן לבנזון, קלמן שולמן ושמואל יוסף פין ושימש כמורה פרטי לילדיו של "התקיף הידוע" הווילנאי יודל אופאטוב, לאחר מכן קיבל משרת מורה בבית הספר הממלכתי לנערים בווילנה, משרה בה החזיק עד סוף ימיו.

בשנת 1853 הוציא לאור בכספי חסכונותיו ובעזרת כסף שלווה מאחיו את ספרו אהבת ציון – הנחשב לרומן העברי הראשון – שעל ליטושו שקד 20 שנה. הוא הוסיף לכתוב ספרים, ועם זאת לא הצליח לשווק היטב את ספריו בחייו, ונאלץ להיתמך כלכלית על ידי אחיו מתתיהו. לאחר שלקה בשיתוק בידו הימנית החל כותב ביד שמאל. ב-1867 נסע עקב מחלה לקניגסברג שם מסר לדפוס את ספרו האחרון, אמון פדגוג – ספר לימוד. ב-1858 חיבר מאפו ספר לימוד נוסף לעברית בשם חנוך לנער. לאחר מסירת אמון פדגוג לדפוס עסק בכתיבת ספר על אודות סיפור חייו של שבתי צבי. חלק מכתב היד שנמצא בעזבונו, נדפס בשם חוזה חזיונות. חלקים אחרים של כתב היד נמצאו לאחרונה.

מאפו נפטר בי' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח בקניגסברג שבפרוסיה.

מאפו היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה נולד בנו יקותיאל. את אשתו השנייה טויבה נשא לאישה ב-1851 ומנישואים אלה נולדה הבת דינה דורותיאה.

בערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו. כמו כן נקרא הרחוב שבו שכן בית הספר שבו לימד ברובע היהודי של קובנה על שמו. הספרייה היהודית הגדולה שהוקמה על שמו על ידי אבא לפין בקובנה, הועלתה באש ערב פלישת הגרמנים לליטא. ספריו של מאפו, ובמיוחד "אהבת ציון", זכו לאהדה גדולה ברחבי העולם היהודי. הספר תורגם לשפות יהודיות רבות, בהן יידיש, לדינו וערבית יהודית.

ספריו של מאפו מתאפיינים בסגנון מקראי המשולב במליצות עסיסית, כנהוג בספרות האירופית של אותם ימים. הספרים מביעים כמיהה לחיי עם במדינתו, ללא הגבלת זכויות.

הרעיונות הרומנטיים-לאומיים שבספריו שימשו כבסיס רעיוני לתנועה הציונית. דוד בן-גוריון הצהיר באוטוביוגרפיה שלו כי הוא נהנה לקרוא את ספרו הראשון של מאפו וכי השפעתו על פעילותו הציונית הייתה רבה.

מקור: ויקיפדיה

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות