אהרון פרץ (פרציקוביץ)

אהרן פרציקוביץ (לימים פרץ) נולד ב-2 בינואר 1910 בעיירה הליטאית בוטרימוניס שבפלך וילנה, האימפריה הרוסית (כיום במחוז אליטוס שבליטא), בן לבצלאל ורוזה (לבית רומנוב) פרציקוביץ. למד בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועם סיום לימודיו ב-1927 החל ללמוד רפואה באוניברסיטה הליטאית בעיר, בה הוכתר בתואר דוקטור ב-1933. עד לפלישת גרמניה הנאצית לליטא עסק ברפואה והתמחה בגינקולוגיה בבית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה.

באוגוסט 1941 נכלא יחד עם אשתו רעיה (רופאת שיניים במקצועה) ובנו היחיד אליק (שהיה אז בן 6) בגטו קובנה שם עבד כפועל כפייה וניהל מחלקה גינקולוגית גם יחד, אך עיקר זמנו הקדיש למתן עזרה רפואית לנשים בהיריון. ביולי 1942 קבעו הרשויות הנאציות בפקודה שפורסמה ברחבי הגטו כי מחודש ספטמבר כל אישה הרה בגטו שלא תפסיק את הריונה – מות תומת ואתה פרי בטנה וכך גם כל מי שיסייע בהיריון ובלידה. ואולם היו נשים אמיצות שלא קיבלו את רוע הגזירה ושתחושת האימהות אצלן גברה על סכנת המוות, התמרדו והמשיכו בהיריון בתנאי מחתרת ובסבל נוראי. נשים אלו היו מזעיקות את ד"ר פרץ כשהחמירו חבלי ההיריון או כאשר צירי לידה סיכנו את חייהן. באותן שעות גורליות הוא עמד לצידן תוך הזדהות נפשית עם סבלן ותוך סיכון חייו.

עם חיסול הגטו בקיץ 1944 הועבר יחד עם אשתו למחנה הריכוז שטוטהוף ולאחר כמה ימים הפרידו ביניהם. הוא הועבר ממחנה למחנה והגיע למחנה הריכוז דכאו, שם שירת במקצועו כמו בגטו. באפריל 1945 שוחרר מדכאו על ידי הצבא האמריקאי. בנו שהוצא בסתר מן הגטו בתקופה שלאחר "האקציה של הילדים" (שנערכה בסוף מרץ 1944) ונמסר לחסותה של אישה ליטאית, שוחרר על ידי הרוסים. ואילו אשתו שוחררה על ידי האנגלים לאחר טלטולים במחנות שונים ובאוניה בוערת בלב ים.

מיד עם תום המלחמה חיפש אחר אשתו ובנו הקטין אך משנאמר לו כי בנו יצא לדרכו עם שאר יתומי מלחמה לארץ ישראל, מיהר בעקבותיו ועלה ארצה בספטמבר 1945 רק כדי לגלות לאכזבתו כי הקדים את בנו. בנו אליק עלה ארצה באוקטובר 1945 מרומניה באנייה "פנסילבניה" במסגרת עליית הנוער בקבוצה של אלף יתומים, מבלי לדעת שאביו מצפה לו.באפריל 1946 הגיעה גם אשתו רעיה.

בתקופת מלחמת העצמאות שימש קצין רפואה. ב-1949 הועבר לבית החולים הממשלתי בחיפה (לימים רמב"ם) שם ייסד את מחלקת הנשים וגינקולוגיה ומונה כמנהלה. כיהן כפרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה.

בשנת 1961 העיד במשפט אייכמן על האקציות בגטו קובנה בהן הושמדו יהודי ליטא ובכלל זה האקציה ב-28 באוקטובר 1941 בה לקחו ביום אחד 10,000 איש לפורט התשיעי ו"האקציה של הילדים" בסוף מרץ 1944 בה נקרעו כ-1,300 ילדים מהוריהם (במטרה לפנות את הגטו מהילדים) באכזריות רבה ונלקחו להשמדה. כך תיאר ד"ר פרץ את "אקציית הילדים":

"הם השליכו את הילדים לתוך המשאית. האמהות זעקו נואשות. אחת מהן צעקה בפניו של גרמני אחד: "החזר לי את ילדיי!" "כמה הם ילדייך?", שאל איש הס.ס. "שלושה", השיבה האישה. "טוב, נחזיר לך אחד", אמר איש הס.ס. האישה עלתה על המכונית, שלושת ילדיה הקטנים הרימו את ראשיהם. כל אחד מהם רצה, כמובן, לחזור אל אימו. אבל היא לא הייתה מסוגלת להחליט איזה מהם תיקח עימה. לאחר רגעים ארוכים חזרה בידיים ריקות."

פרסם כ-70 עבודות בתחום הגינקולוגיה ומיילדות. זכה בתעודת כבוד ומדליה מטעם הפקולטה לרפואה בחיפה ובתעודת כבוד מאיגוד הגינקולוגים בישראל.

פרופ' אהרן פרץ נפטר בחיפה ב-11 באפריל 1989 ונטמן במתחם בתי הקברות בכפר סמיר שבעיר.

בנו ד"ר אליק בצלאל פרץ הוא גינקולוג.

מתוך: ויקיפדיה

צרו איתנו קשר:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

למכתבים: ת.ד. 1005, רמת השרון, 4711001 טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות