ביקור האפיפיור בווילנה

שפלותו של המין האנושי בוקעת מהירוק הפורח של יער פונאר/משה בן עטר, הארץ, 26/9/2018

כבן להורים מעיראק, חוויות השואה לא היו חלק מהזהות המשפחתית שעליה גדלתי. אולם בבית הספר החרדי בו למדתי, סיפורי השואה הטביעו בי חותם עמוק יותר מכל אירוע מכונן בחיי. השבוע ביקרתי בווילנה, זו שהיתה "ירושלים דליטא"

השבוע מלאו 75 שנים לחיסול גטו וילנה והשמדת אחת הקהילות היהודיות החשובות בעם היהודי. יצאתי לשם בשליחות הקונגרס היהודי העולמי כדי לשאת דברים בטקסים הממלכתיים לזכר הנספים. וילנה היתה עיר יהודית ולא לחינם נדבק בה התואר "ירושלים דליטא". עוצמתה הרוחנית והתרבותית הקרינה על מזרח אירופה כולה והפיחה בה רוח יהודית במשך מאות שנים. 70 אלף מיהודי ליטא נרצחו באכזריות והובלו כצאן לטבח ביער פונאר הסמוך לווילנה. סיפרתי לראש העיר שהמספר הזה הוא פי שלושה מכל חללי מערכות ישראל מאז הקמת המדינה.

השבוע, 75 שנים אחרי שהקהילה היהודית הפורחת של וילנה נעלמה באש וקוצים מורעלים, ליטא אינה עוד מה שהיתה. המדינה הבלטית היא בית יוצר לרבבות יהודים יוצרים והוגים, מעצבי תרבות ורוח. ביער פונאר צומחים כעת עצים והכל בו ירוק. הליטאים באים לכאן כדי ליהנות מהטבע, הפריחה והשקט, ורק האנדרטה הממוקמת במרכז היער מזכירה את שפלותו של המין האנושי.

תורת הגזע הנאצית לא הותירה מקום בעולם הזה למי שהפך כאן לאפר ועפר. התרבות שהצמיחה את היינה, גתה וקאנט, הקיאה אותם מתוך שנאה יוקדת שחדרה עמוק לעורקי האדם שניזון מהם. 70 אלף קורבנות הובאו ליער הגהינום הזה, חלקם נקברו חיים בבורות, אחרים נורו והושלכו אל גיא ההריגה.

בבית הכנסת המרכזי של וילנה הוקראו שמות הנספים. קומץ של כמה עשרות יהודים קשישים, שרידי הקהילה המפוארת, העלו על נס את בני משפחותיהם וחבריהם. השרידים האחרונים לעולם שחרב והותיר צלקות שנחרתו בנפש. המוח האנושי אינו יכול לקלוט. אבל אחרי השואה אי אפשר לומר עוד על דבר מה בעולמנו שהוא בלתי נתפש. הכל נתפש משום שזה נעשה על ידי בני אדם. סיירתי בסמטאות וילנה בליווי ניצולים ותושבים ותיקים. כל רחוב וכל פינה, כל בית, חנות או מפעל יהודי הם עדות אילמת לעולם שפרח ונעלם כהרף עין. רבים מהשכנים הליטאים הזדהו עם הנאצים ושיתפו פעולה ברצח המתועב שרוקן את העיר מיהודיה.

האפיפיור פרנציסקוס הגיע לליטא הגיע אף הוא והשתתף בטקס מיוחד באנדרטה שהוקמה במרכז וילנה. ראשי ארגונים יהודים וניצולי השואה המתינו לבואו בציפייה דרוכה. הכנסייה הקתולית לא עשתה דבר כדי להציל יהודים מהחיה הנאצית וביקור ההזדהות של האפיפיור אצל היהודים הוא בגדר תיקון עוול היסטורי מסוים. כשהגיע, נשא פרנציסקוס תפילה קצרה ובסיומה מיהר למכוניתו תוך התעלמות ממשלחת הניצולים שהמתינה לו. יועציו גילו חוסר רגישות למעמד הזה ונצמדו ככל הנראה לכללי הפרוטוקול המחמירים. הניצולים נפגעו מכך וביטאו את כעסם. צפיתי בכך ונעלבתי עבור כולנו.

אני בן להורים ילידי עיראק וחוויות השואה לא היו חלק מהזהות המשפחתית שעליה גדלתי. אולם בבית הספר החרדי בו למדתי, סיפורי השואה היו חלק מעצב וחוויתי שהמורים יוצאי פולין הטביעו בנו. עיסוקיי בנושא במשך עשרות שנים הטביעו בי חותם עמוק והשפיעו על השקפת עולמי יותר מכל אירוע מכונן אחר בחיי. התכנית "עדות אישית", שיזמתי בראשית שנות השמונים בהתייעצות עם חוקר השואה, ההיסטוריון פרופ' ישראל גוטמן, הפגישה מאות ניצולים עם תלמידים. סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה היו חוויות מכוננות עבורי. אז הבנתי את הצורך הדחוף לחבר בין צעירים שהוריהם לא הגיעו מאירופה לבין אתוס המכונן של החברה הישראלית. אז הבנתי עד כמה הפצע הזה מצוי עמוק בליבה של החברה בישראל ומעצב את התנהלותה.

ביקורו של האפיפיור בווילנה, תרגום כתבתו של Yossi Lempkowicz מתוך sun-sentinel  26/9/2018

האפיפיור פרנסיס השתתף בטקס הנצחה לציון 75 שנה לחיסול גטו וילנה.

ביקור האפיפיור בווילנה, בירת ליטא, היה חלק מסיורו בארצות הבלטיות. הוא ביקר בגטו היהודי לשעבר כדי לזכור יהודים שנרצחו על ידי הנאצים ודחק בליטא, שם מפלגות ניאו-פאשיסטיות עושות רווחים פוליטיים, להימנע מפיתוי לשוב ולהיות דומיננטים.

וילנה היתה ידועה כבר מאות שנים כ"ירושלים של הצפון" בשל חשיבותה למחשבה ולפוליטיקה היהודית. מידי שנה מציינים את יום השנה בספטמבר בקריאה בשמות היהודים שנרצחו בידי נאצים או בידי פרטיזנים ליטאים או שגורשו למחנות ריכוז. כ -200,000 יהודים ליטאים נהרגו בליטא ובמחנות ריכוז נאציים ברחבי אירופה.

פאינה קוקליאנסקי, נשיאת הקהילה היהודית של ליטא, אמרה: "שבעים וחמש שנה לאחר חורבן גטו וילנה, שהפך לסמל השואה בליטא, עדיין נדרשים אומץ, חוכמה, רצון והבנה אנושית בסיסית  כדי להעיד על האמת ההיסטורית. אנו, יהודי ליטא, נושאים על עצמם מחויבות מתמדת: לשמור על האמת ההיסטורית ולעולם לא לוותר על מאמצינו להבטיח את עתידם הטוב של ילדינו ".

נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר, שהשתתף בטקס, הצהיר: "לפני שבעים וחמש שנה, הגרמנים ועוזריהם הליטאים המקומיים כמעט מחקו את אחת הקהילות היהודיות התוססות ביותר באירופה, שהיה מרכז תרבותי ואת החיים היהודיים האינטלקטואליים שהיו קיימים במשך אלפי שנים. אבל הם לא הצליחו לגמרי. מתוך אפר השואה, הקהילה השבורה מתאחדת לאט לאט ומבטיחה את עתיד החיים היהודיים בליטא ".

כיום חיים כ -4,000 יהודים בליטא.

"האפיפיור פרנסיס הבהיר שוב ושוב, כולל בפגישות עם הקונגרס היהודי העולמי, כי התקפות נגד יהודים ונגד מדינת ישראל הן אנטישמיות בלתי נסבלת, וכי לישראל יש את הזכות להתקיים בביטחון ובשגשוג". לאודר.

הוא הוסיף כי "כפי שהאפיפיור פרנסיס מצטרף אלינו בזוכרו את מאות אלפי יהודי ליטא שנרצחו באכזריות בידי הנאצים, עלינו לזכור גם שהאיומים והסכנות של האנטישמיות עדיין חיים כיום בחלקים רבים של העולם ".

צרו איתנו קשר בשמחה:

שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
שדה זה הוא חובה.
עמוד-בית-V2_0000s_0000_Rectangle-4-copy-7

צרו קשר

איגוד יוצאי וילנה (בית וילנה והסביבה)
שד' יהודית, 30 תל אביב

טלפון 5616706 03
vilna.association@gmail.com

הפייסבוק שלנו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות